היום יתפרסם מאגר המדידות ומפה תלת מימדית חדשה של הגלקסיה של הגשושית גאיה, שהיא פרויקט משותף של צרפת וישראל, ששוגרה לחלל ב-19 בדצמבר 2013.
מרגע שיגורה החללית מתעדת את המיקום, המרחק, התנועה, הבהירות והטמפרטורה של למעלה ממיליארד כוכבים. ל-"מצלמה" שבה מצוידת גאיה יש יותר ממיליארד פיקסלים, והיא מאפשרת דיוק רב של הצילומים. במילים אחרות: החללית מודדת את מיקומו של כוכב בגלקסיה בדיוק של 10 מיקרו-שניות-קשת — דיוק כזה שקול לקביעת מיקומו של גרגר חול בודד על הירח בדיוק של מילימטר, באמצעות תצפית מכדור הארץ.
בשיחה עם ישראל היום אמר פרופסור שי צוקר כי "גאיה תתרום בנתונים שלה לכל תחומי הפיזיקה והאסטרונומיה. היא קודם כל תמפה מיליארד כוכבים בשביל החלב שלנו שזה אחוז מהכוכבים בגלקסיה. מדובר במיפוי תלת ממדי שיתן לנו לראשונה מבנה תנועתי ממשי של הגלקסיה ונוכל ללמוד על ההתפתחויות בה ועל היחסים בין הכוחות שקיימים בה", אומר צוקר.
"כמו כן יתגלו ככל הנראה כמה מאות כוכבי לכת בצורה ישירה ואולי כמה אלפים על ידי ההשפעות שלהם על השמשות שלהם אבל לזה יש עוד זמן של מחקר. מעבר לשביל החלב היא סקרה חצי מיליון כוכבי קוואזרים בכל היקום שהם מאד חשובים להבנת החלל והיקום בכללו. היא גם סקרה את האסטרואידים במערכת השמש שלנו ובחנה את ההסטות השונות של האור על ידי כוכבי הלכת אצלנו במערכת, הסטות שהן חשובות לתורת היחסות של אלברט איינשטין. מהבחינה הזו היא מאד חשובה לנו החללית הזו להמון מחקרים", הוא מסכם.
הגשושית, שעלותה הכוללת נאמדת ביותר מ-2 מיליארד יורו, נבנתה ע"י סוכנות החלל האירופית (ESA). קבוצות המחקר של פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה ושל פרופ' צבי מזא"ה מהחוג לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב חברים בצוות DPAC המנתח את הנתונים המגיעים מהגשושית. כאמור החללית נושאת טלסקופ ומכשור שמאפשרים למפות בדיוק חסר תקדים יותר ממיליארד כוכבים, ולקבל מפה תלת-ממדית של הגלקסיה שלנו — גלקסיית שביל החלב, המכילה כמאה מיליארד שמשות (כוכבים).
המפה התלת-ממדית המדויקת של הגלקסיה שתשוחרר ביום רביעי תחולל מהפכה באסטרונומיה של הגלקסיה ותעזור לאנושות להבין סוף סוף כיצד נוצרה גלקסיית שביל החלב, ואפילו לנבא את עתידה במיליארדי השנים הבאות. הנתונים גם יאפשרו לבדוק האם מיליארדי כוכבי הגלקסיה מוחזקים יחד על ידי החומר האפל, שאיננו יודעים את טבעו עד היום.
במסגרת פעילותם ב-DPAC, פרופ' שי צוקר ופרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל-אביב מיישמים שיטות שפיתחו לגילוי כוכבי לכת ולגילוי חורים שחורים, באמצעות גילוי ואפיון שינויים מחזוריים בבהירות של כוכבים בגלקסיה.