מי זכאי לחנינה מיוחדת לרגל יום העצמאות?

מאת: עו”ד אלינה כרסנטי

מוסד הנשיאות הוא אחד ממוסדות היסוד של המדינה, במקביל למוסדות החקיקה והביצוע. נשיא המדינה עומד מעל לכל הרשויות הללו, הוא מגלם באישיותו את המדינה עצמה (דבריו של כב’ השופט חיים כהן). לנשיא המדינה סמכות רחבה, המעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה שלפיו: “לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם”.

סמכות החנינה היא סמכות של “חסד ורחמים” הנתונה לנשיא המדינה והמיועדת למקרים חריגים בלבד, שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן. מוסד החנינה איננו בגדר ערכאה שיפוטית או ערכאת ערעור.

כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו או באמצעות מי מטעמו (בא כוחו או בני משפחה מדרגה ראשונה). לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים ניתן להגיש:

• בקשות להקלה בעונש, עבודות שירות או להמירם בעונשים אחרים.
• בקשות להקלה בפסילת רישיון נהיגה.
• הקלה בעונשי קנסות שהוטלו ע”י בית המשפט או בשל עבירות תעבורה. (לאחר מיצוי הליכים מול המרכז לגביית הקנסות).
• קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה, של הרישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט, אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם.
• נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונשי מאסר עולם ולהעמידם על תקופת מאסר מוגדרת.

  

לפנייה ישירה אל עורכת דין אלינה כרסנטי לחץ/י כאן

סוגי חנינות:

חנינה מלאה: ביטול ההרשעה וכל התוצאות העונשיות הנובעות ממנה.

הפחתת עונש: במסגרת חנינה זו יקוצר העונש שהוטל על אדם על ידי בית המשפט, (ההרשעה הנובעת ממנו תיוותר על כנה). והאסיר יעלה לדיון לקיצור שליש בפני וועדת השחרורים.

מחיקת רישום פלילי: קיצור או ביטול תקופות ההתיישנות או המחיקה החלות על רישום פלילי עקב הרשעה בבית משפט.

לרגל חגיגת 70 שנות עצמאות למדינת ישראל, פורסמה הודעה רשמית, מטעם נשיא המדינה ראובן ריבלין, בשיתוף שרת המשפטים ח”כ איילת שקד, בדבר מתווה מיוחד להענקת חנינות מיוחד המבוסס על שיקולי חסד ורחמים ותקנת השבים. במסגרת המתווה, המיוחד לרגל שנת ה-70 ישקלו חנינות בשלושה נושאים:

1. מאסרים: מתן חנינה יהיה בדרך של קיצור תקופת המאסר, כך שהאסירים יוכלו לעמוד בפני ועדת השחרורים, אשר תשקול לשחרר אותם כאסירים ברישיון בשחרור מוקדם.
2. קנסות: תישקל חנינה להקלה בעונשי קנסות לאנשים מעל גיל 75 ולמי שמונה לו אפוטרופוס. (רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית הקנסות).
3. מחיקת מרשם פלילי: מטרתו של המהלך האמור היא להעלות את המודעות בקרב חיילים או למשרתים שירות לאומי אזרחי, בעלי מרשם פלילי לאפשרות להגשת בקשת חנינה למחיקת רישום פלילי ולהסרת חסמים בירוקרטים המכבידים על הגשת הבקשה על ידם. ביחס לכל בקשה למחיקת מרשם פלילי יבדקו מספר פרמטרים, בין היתר: העבירות וחומרתן, העונש שהוטל בגינן, חלוף הזמן, הנסיבות האישיות, תהליכי שיקום, ההתנהגות במהלך השירות הצבאי והשירות הלאומי האזרחי ועוד.

יודגש כי הגשת בקשות למחיקת מרשם פלילי אינו מוגבל בזמן וניתן להגישן, תמיד, גם בחלוף חגיגת שנת ה-70.

לאחר ריצוי (לפחות) שליש מתקופת המאסר, יישקל מתן חנינה לאסירים בעלי המאפיינים הבאים:

1. אסירים הסובלים ממחלות קשות
2. אסירים בעלי לקויות קשות
3. אסירים מעל גיל 70
4. אסירים שילדיהם הקטינים מטופלים ע”י מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר
5. אסירים שעברו התעללות על ידי נפגע העבירה
6. אסירים המרצים מאסר חלף קנס
7. אסירים המרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים

ביחס לכל בקשה, יבדקו לצד מאפיינים אלו:

חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, רצידיביזם, מסוכנות, התנהגות בכלא, חרטה, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי עבירה במקרים המתאימים, ועוד, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה. ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות ביטחון, עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית דין צבאי.

לוח הזמנים:

מתווה החנינות המיוחד יחול על אסירים, שהחלו לרצות את מאסרם לפני יום העצמאות הקרוב, ה’ באייר תשע”ח, (20 באפריל 2018), ושבקשות החנינה שלהם יוגשו במשך חצי שנה בין ה’ באייר תשע”ח (20 באפריל 2018) לה’ בחשוון תשע”ט (14 באוקטובר 2018), לאחר תום חגי תשרי.

הכתבה מאת עורכת דין אלינה כרסנטי באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il.