במבט ראשון, מינויו של ג'ון בולטון לתפקיד יועץ הנשיא לביטחון לאומי במקום הגנרל הרברט מקמאסטר שפוטר, אינו מעיד כשלעצמו על תמורה דרמטית, הממשמשת ובאה באסטרטגיה האמריקנית הגלובלית. שכן, גם בולטון וגם מקמאסטר הם במהותם - אם גם לא בסגנונם - ניצים מובהקים, שהתנגדותם להסכם הגרעין עם איראן במתכונתו הנוכחית היא נחרצת וגורפת.
זאת, תוך נכונות, במיוחד מצידו של בולטון, השש תמיד אלי קרב, להשתמש ללא היסוס באמצעים צבאיים, ובלבד שייסתם הגולל על חלום הפצצה הגרעינית של טהרן (ושל פיונגיאנג). אותם דברים אמורים גם ביחס לעמדתם הקשוחה והבלתי מתפשרת לנוכח הסכנות, הגלומות באסלאם הרדיקלי על כל שלוחותיו האזוריות, לביטחונה ולרווחתה של האומה האמריקנית.
ואולם חרף דמיון בסיסי זה בין ההולך לבין הבא, נפל דבר עם ההכרזה הנשיאותית על מינויו של בולטון, ובמיוחד מבחינתה של ישראל. שכן, בכך הושלם - תוך שבוע ימים בלבד - תהליך כינונה של כוורת מדינית וביטחונית חדשה, ששניים משלושת קודקודיה (למעט מזכיר ההגנה מאטיס) עתידים לשדר על תדר מחשבתי זהה בכל הקשור לבעלת הברית הישראלית. המדובר בבולטון ובתאומו ותואמו במרחב האמריקני־ישראלי, מייק פומפאו, העתיד לרשת בסוף החודש את מקומו של מזכיר המדינה המודח, רקס טילרסון. גם בולטון וגם פומפאו צופים על ישראל מבעד לאותה עדשה, כאשר היא מהווה בעיניהם לא רק נכס אסטרטגי חיוני ועוגן של יציבות בתוככי סביבה הרוויה באלימות ובזעזועים, אלא גם שותפה נאמנה ואמינה לנתיב אידיאולוגי ורעיוני.
וכך, בעוד תמיכתו של היועץ המודח מקמאסטר בישראל נגזרה באופן בלעדי משיקולי ביטחון קרים (ובעוד המזכיר היוצא טילרסון היה מסויג בהתנהלותו כלפי ממשלת נתניהו), יצרו חילופי הגברי הכפולים הללו טרויקה חדשה. שניים ממרכיביו של ציר זה, בולטון ופומפאו, משלבים אפוא בתפיסתם גם ממד ערכי עמוק, המבוסס על הכרתם בשותפות הגורל שבין שתי החברות והתרבויות, החולקות אתוס מכונן, מורשת לאומית וחזון.
דומיננטיות צפויה זו של שני אוהדיה המושבעים הללו של מערכת היחסים המיוחדים עם ישראל בתהליך קבלת ההחלטות, עתידה להותיר בעמדת מיעוט את השורד האחרון בצמרת מאז השבעתו של הנשיא ה־45.
המדובר במזכיר ההגנה מאטיס, שראייתו את ישראל איננה משקפת תנאים של חיבה או אמפתיה יוצאת דופן אלא - כמו במקרה של מקמאסטר - מעוגנת באופן בלעדי בהערכת תרומותיה האסטרטגיות לארה"ב. יש לזכור, שגם במרחב האיראני צפוי מאטיס הזהיר והמאופק למצוא את עצמו עד מהרה חשוף בצריח מול הקו הנוקשה והאקטיביסטי יותר של בולטון ופומפאו.
לית מאן דפליג, שלמשוואת כוחות חדשה זו עתידה להיות משמעות רבת־משקל בזיקה לגורלו של הסכם הגרעין עם איראן כבר בחודש מאי. מכל מקום, מבחינתה של ישראל צפויים שינויים פרסונליים אלה להעניק לה רשת ביטחון עתירת חשיבות מול כל אתגר אפשרי שבדרך.