בשנה האחרונה הוא גר בלונדון לטובת תפקיד גדול בסדרה בינלאומית, ובארבע השנים האחרונות הוא כמעט נעדר מהתיאטרון הרפרטוארי. עכשיו אושרי כהן (34) חוזר לבימת התיאטרון בהצגת יחיד שתעלה במסגרת פסטיבל תיאטרונטו, פסטיבל הצגות יחיד שיתקיים בחול המועד פסח ביפו ובעכו במקביל.
ההצגה "יום הדין" היא בהשראת "המשפט" של פרנץ קפקא. כתב את המחזה יוסי אלקה והבמאית היא אופל לוי־חפץ. "יום הדין" תהיה אחת מ־12 הצגות היחיד שיתחרו על הפרס הראשון בפסטיבל תיאטרונטו.
עבור אושרי כהן זו הפעם הראשונה שבה הוא עושה הצגת יחיד. "פעם בכמה זמן שחקן צריך להציב לעצמו אתגרים", אומר כהן. "עבורי זה אתגר להחזיק 50 דקות ולספר סיפור לבד על הבמה. תמיד חלמתי לעשות את זה, ועכשיו פתאום הקובייה ההונגרית של החיים הסתדרה וזה קרה.
"לא ציפיתי שזה יקרה עכשיו, למען האמת, בשנה האחרונה הייתי בעיקר בלונדון, הצטלמתי לסדרה "מקמאפיה" של ה־BBC ו־AMC , סדרה על עולם הפשע הרוסי באירופה. אני מגלם את הנהג והמאבטח של האמפיונר הראשי. הסדרה מאוד הצליחה באנגליה, ובארה"ב זה יעלה בעוד כחודש. אז הסתדר לי מבחינת לוחות הזמנים. אם תהיה עונה שנייה - אחזור ללונדון לצילומים. לחזור עכשיו לתיאטרון זה קצת מורכב בגלל לוחות הזמנים, ויש משהו נוח בלעשות הצגה שלך ולהיות אדון לתהליך הזה".
ספר על ההצגה.
"זו הצגת יחיד בהשראת 'המשפט' של קפקא. על יוסף ק', שיום אחד קם בבוקר ומקבל צו מעצר. הוא לא יודע במה הוא מואשם, והוא עובר שבעת מדורי גיהינום ולא ברור למה עד סוף ההצגה. זה משל על החיים. יש בקפקא משהו שהוא קצת מייאש. אני צולל לחומרים שלו, והוא עוסק הרבה ברנדומליות של החיים".
בשנים האחרונות, למעט המחזמר "בילי אליוט", נעדרת מהבמה.
"נכון, גם בגלל הטיסות לחו"ל וגם כי הייתי צריך הפסקה קצת. הייתי צריך להתגעגע אחרי המון שנים שעשיתי תיאטרון. לפני כארבע שנים החלפתי את גורי אלפי בתיאטרון הקאמרי ב'תעלת בלאומליך', ומאז באמת היתה הפסקה. היה לי קשה עם לוח הזמנים הצפוף והקשה".
מה עם קולנוע?
"הצטלמתי לסרט 'עבודה' של מיכל אביעד, שנמצא עכשיו בעריכות. זה סרט על הטרדות מיניות בעבודה. אשתי טוענת שהיא הוטרדה מינית על ידי הבוס שלה, והפרשה היא קצת בשטח האפור. לא ברור אם היתה הטרדה או לא היתה. הסרט עוסק בהשלכות של כל מה שקורה על הזוגיות. זה סרט מאוד עדין".
אתה שוקל להשתקע בחו"ל בעקבות החוויה של השנה האחרונה בלונדון?
"זו היתה חוויה מדהימה לעבוד בהפקה בסדר גודל כזה, אבל לקום ולעזוב זה קצת פחות בשבילי כרגע. תאמיני או לא, תל אביב זה המקום הכי מדהים עלי אדמות בשבילי. אני קרוב לים ולחומוס שלי. הייתי עשרה חודשים בלונדון וזה לא היה קל. יש שם הצגות מדהימות והשראה מטורפת וזו עיר מדהימה - אבל אני מאוד ישראלי בהוויה שלי. אז אני פה, וכשצריכים אותי - אני מגיע כמו סופרמן".