לצד ההתעסקות בשירות החיילים מהמגזר הדתי בצה"ל, במגזר עוסקים גם בשילוב הנשים הדתיות בצבא. בכנס שנערך היום (שלישי) בנושא הביעו רבנים, רבניות ואנשי חינוך דאגה בנושא. הדאגה נובעת מכך שלטענם אותם גורמים בבתי הספר הדתיים במוסדות הלימוד לא מכינים את התלמידות, שמעוניינות להתגייס וללמוד תורה, כראוי. הנואמים השונים הזהירו מכך שיש קושי להכיל את הרצף ולהתמודד עם דעות שונות.
"אנחנו בתוך מהלך אדיר של שינוי בתפיסה העצמית של נשים צעירות בציבור הדתי. אם היום אנחנו מדברים על אחת מכל בוגרות החינוך הדתי שמתגייסת לצה"ל, הצפי של הצבא הוא שבעוד חמש שנים מדובר יהיה על חמישים אחוז", אמרה ראש מכינת "צהלי" מיכל מגן בכנס להורים שיזם ארגון "נאמני תורה ועבודה" בגבעת שמואל.
עם זאת היא הזהירה מפני הכנה לקויה להתמודדות עם החיים במוסדות הלימוד. "כשאני שואלת את הבנות למה הן רוצות להתגייס הן עונות שהן רוצות לצאת מהבועה. השאלה היא האם הן מוכנות לאתגר הזה, והתשובה היא 'לא'. גם אם במהלך הצבא שמירת המצוות מתחזקת, כזהות לעומתית, המשבר מגיע אחר כך".
עוד באתר
"זיוף ומרמה": חברי בל"ד הסתבכו
צייצה "ישראל רוצחת" - ופוטרה מלוריאל
מגן חשפה נתונים מטרידים לגבי ההכנה של הבנות הדתיות לקראת הצבא. "מתוך 2,000 בנות שמתגייסות, כ-600 הולכות ללמוד קודם במסגרת. בעיני, החשיבות הגדולה היא שכל בת שיוצאת מבית הספר תדע שהיא צריכה להמשיך להשקיע בחינוך הדתי שלה. השלב שאחרי התיכון הוא שלב משמעותי בעיצוב הדמות הדתית של הבנות", אמרה.
“שאלתי מאה בנות בוגרות החינוך הדתי כמה מהן למדו לפתוח ספר ורק אחת ידעה", הוסיפה ראש המכינה הקדם צבאית לבנות דתיות. "שאלתי אותה איפה היא למדה והיא אמרה בפלך (בית ספר תיכון דתי ליברלי בירושלים). הבנות רוצות ללמוד אך אין להן יכולת. יש להן 'גרסה דינקותא', יש להן מסורת מהבית, אבל זה לא מספיק להתמודדויות של האדם הדתי היום".
הרב יובל שרלו, שנאם אף הוא בכנס, ציין כי העובדה שהציונות הדתית חיה משני צדי המתרס - המערבי והדתי, עלולה להביא למלכוד. "זו מהות חיינו ונשמת חיינו, אך היא יכולה גם להוביל למזרוחניקיות, פשרנות - לא פה ולא שם. זו הסיטואציה לפני כמה עשורים", אמר אחד מבכירי הציונות הדתית.
הרב יובל שרלו // צילום: דודי וקנין
"האם אנחנו יכולים ליצור מערכת שתהפוך את שני המהלכים האלה להיות הכי עוצמתיים והכי משמעותיים הן בתורה והן בעבודה? זו המשימה הגדולה של החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי). אם החמ"ד לא יכיל את כל הרצף אז אין לו זכות קיום. אבל אם לא נצרף לזה ניסיון להצטיין בשני התחומים החמ"ד יתפזר. האתגר הוא להיות בית חינוכי שמכיל את כל הניתן, ומצד שני שכל מי שמוכל בו צריך להתקדם קדימה. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לשמור כל הזמן על החץ למעלה".
יו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה', תהילה פרידמן, נשאה גם היא דברים מול ההורים וקראה להקמת בתי ספר מכילים יותר. היא סיפרה שכשבתה עמדה לפני תחילת לימודים בבית הספר היסודי היא עמדה בפני דילמה - בית ספר תורני עם כיתות קטנות או כיתות גדולות בבית הספר הממלכתי דתי. "אני ממש זוכרת את ההרגשה שבבי"ס אחד יותר לומדים תורה. יבוא יום כיפור ואני אעמוד לפני הקב"ה ומה אני אגיד. יותר לומדים תורה אבל זו לא התורה שלי, זה לא מה שאני מאמינה בו", אמרה פרידמן.
"מבחינתי הבחירה בין ללמוד תורה לבין לעשות תורה היא בחירה בלתי נסבלת. יש לנו תורה והיא תורה לכתחילה, וזה עולם דתי עמוק והוא לא 'לייטי' בשום אופן. אנחנו צריכים להתחיל לדבר אותו. יש לנו המון מאבקי נגד, אבל אנחנו צריכים להיות עסוקים יותר בלכתחילה, בבעד, להתחיל לצמצם את הפערים בין הבית לבית הספר. ההומניזם, המוסר, הפמיניזם וכו' נובעים ממקור תורני, וכך אנחנו צריכים לדבר אותם. הלכנו ללמוד תורה ואנחנו צריכים ללמוד לדבר את התורה הזו", אמרה פרידמן.