בסיומו של מו"מ מרתוני שנמשך כשבוע, שתי המפלגות הגדולות בגרמניה, "איחוד השמרנים" בראשותה של אנגלה מרקל והסוציאל-דמוקרטים בהנהגת מרטין שולץ, הגיעו להסכמה על קווים מנחים למו"מ להקמת ממשלת "קואליציה גדולה" חדשה.
כעת, גורלה של הממשלה הגרמנית העתידית תלוי באישור פעילי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שיידרשו בעוד שבוע להכריע אם הם תומכים בפתיחת מו"מ קואליציוני על בסיס ההסכמה שהושגה. בקרב המשמרת הצעירה של המפלגה, ישנה ההתנגדות להקמת "קואליציה גדולה" נוספת בראשות מרקל. זאת, על-אף שהסוציאל-דמוקרטים הצליחו להשיג רבות מדרישותיהם – בכלל זה, איחוד משפחות של פליטים מסוריה, שאמור להתחיל השנה.
ממשאל שערך אתר "דר שפיגל" עולה שרוב הציבור הגרמני – 49.7% אינו מרוצה מההסכמה שהשיגו שתי המפלגות הגדולות. 35.8% בלבד מהנשאלים הביעו תמיכה בהסכמה.
גם בישראל מודאגים מההסכם הקואליציוני המתגבש: אמנם, בעיקרי מדיניות החוץ שלהם יש התייחסות מפורשת לעתיד היחסים עם טורקיה, והבהרה כי גרמניה לא תתמוך בכל התקדמות להידוק הקשרים בין טורקיה לאיחוד האירופי, כל עוד נמשכות הפרות זכויות האדם במדינה זו.
מנגד, אין שם כל התייחסות לייחודיות הקשר עם ישראל והכרה באופייה היהודי, שבאו לידי ביטוי בקווי היסוד של שתי ממשלות מרקל האחרונות. הסעיף המתייחס לצבא גרמניה כולל התנגדות ל"מעשי הרג (חיסולים) ממוקדים באמצעות מערכות נשק אוטונומיות" ומחויבות לפיתוח מל"טים אירופיים. סעיף זה יכול לעמוד כמכשול לאישורה של עסקת רכישת מל"טים ישראליים לצבא גרמניה, עסקה שהוקפאה בקיץ האחרון בעקבות התנגדות פתאומית של הסוציאל-דמוקרטים בשל הימצאותן של מערכות התקפיות על אותם מטוסים.