טירוף המטבעות הדיגיטליים לא משאיר מדינות ובנקים מרכזיים אדישים. כעת נראה שגם בנק ישראל מעוניין להכניס סעיף כבר בחוק ההסדרים של שנת 2019, שירכב על גל הפופולריות וינפיק מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל.
על פי ההצעה, ה"שקל הדיגיטלי" יונפק על ידי בנק ישראל והאזרחים ימשכו אותו בכספומטים בבנקים השונים. מטרת ההצעה היא להילחם בשוק השחור, שוק שלפי ההערכות מהווה לפחות חמישית מסך התוצר הישראלי וגורם להפסד של כ־50 מיליארד שקלים בשנה לקופת האוצר.
במשרד האוצר שוקלים להגביל בחוק את השימוש בתשלום במזומן עד כדי איסור כליל של השימוש בו. האפשרויות הנשקלות כעת בבנק ישראל הן שהשקל הדיגיטלי יוחזק ב"ארנק" וירטואלי שנמצא בסלולר האישי ובאמצעותו יוכל האזרח לשלם את חשבונותיו, או באמצעות העברות ישירות מחשבונות הבנק. בהמשך להצעת ועדת לוקר ראש הממשלה סיכם עם שר האוצר שהגבלת השימוש במזומן ל־5,000 שקלים לעסקה בין גורמים פרטיים תקודם כבר בקרוב.
"כאן כדי להישאר"
עוה"ד מור לימנוביץ' ובועז פינברג, שותפים במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', המתמחים בנושא, מסבירים ל"ישראל היום" כי "ברור לכולם, וגם לבנק ישראל, לרשות המסים ולרשות לניירות ערך כי הטכנולוגיה כאן כדי להישאר. נכון שיש בועות, עליות, ירידות, אך העולם הקריפטולוגי יתבסס והוא ישנה את האופן שבו מדינות ורגולטורים מתייחסים למטבעות הדיגיטליים".
"מדינת ישראל הבינה", הם אומרים, "שאי אפשר להתעלם מההתפתחות הטכנולוגית, אם בהיבטי מיסוי ואם בהיבטים נוספים. חוסר היכולת לעקוב אחר המטבעות הווירטואליים מאפשר פרצות ועבירות על החוק. בימים אלה פועלים הרגולטורים השונים לחפש את הדרכים לשקף את הפעילות באמצעות הטלת האחריות על מתווכים פיננסיים וקביעת אופן הטיפול, המיסוי והרגולטוריים בכלל".
בתוך כך, אתמול רשמו כמעט כל המטבעות הווירטואליים ירידות. הביטקוין עצמו רשם ירידה של כ־10% ב־24 השעות האחרונות, וכך גם האתיריום.