עמנואל ארביב הוא איש עסקים בעל רקע בינלאומי אשר את הכשרתו וניסיונו קיבל באיטליה. כיום מנהל ארביב מספר קונצרנים בתחום ההשקעות והמניות למגזר המוסדי. בין החברות משמש ארביב כיו"ר ומנכ"ל Integrated Asset Management. נושא הפוליטיקה העולמית והשפעתה על הכלכלה יוצר בו עניין רב ובמאמר זה בוחן ארביב את יחסי ארצות הברית - קוריאה וההשפעות האפשריות שלהן.
מלחמת עולם היא אחד התרחישים הנוראיים ביותר שעשויים לקרות לאנושות. יחד עם זאת, הזיכרון האנושי גם הוא קצר באופן יחסי, ולכן התרחשו להן שתי מלחמות עולם כמעט באותו הדור. לעת עתה, נראה שההרס האימתני שהנחיתה מלחמת העולם השנייה על כל קצוות תבל, השקיט את רוחות המלחמה לזמן מה. אך כעת נראה שהזיכרון שוב היטשטש וגורמים מחרחרי ריב מאיימים ליצור אסון על בסיס משחקי אגו בלבד.
העולם השתנה והתקדם מבחינה טכנולוגית ותרבותית, אך התוצאות הן בדרך כלל הרסניות באותה המידה. בתקופה האחרונה הפוליטיקה הבינלאומית סוערת סביב חילופי הדברים האלימים בין שליט קוריאה קים ג'ונג-און לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לאור ההתרחשויות והחלפות המהלומות בתקשורת, ניתן לומר שתומכיו של טראמפ מצדדים בו אף יותר, מתוך הנחה שהוא מנסה להגן על ארצות הברית והעולם מפני איום חמור שנמצא על פני השטח מזה זמן רב ומעורר פרובוקציות למכביר, אך אף מן המנהיגים האחרים לא מנסה לפתור את העניין. בדומה למצב בבית הספר, שבו יש בריון אחד תוקפני ביותר ואף אחד מהמבוגרים האחראיים לא לוקח על עצמו את האחריות לרסן אותו.
מצד שני, המתנגדים של טראמפ – טוענים שהוא מוביל את העולם לאסון. למרות שגם כאן צריך לבדוק, כמו במריבת ילדים, "מי התחיל?", התשובה תהיה ברורה, משום שהאיומים מצד צפון קוריאה החלו הרבה לפני שטראמפ נבחר לנשיא. האו"ם הציג טענות על הפיתוחים הגרעיניים של המדינה עוד ב-1993, בעוד שנשיא המדינה ג'ורג' בוש האב טען שקוריאה היא מסוכנת בדיוק כמו עיראק ואיראן. אז אולי למעשה טראמפ פשוט "מתנדב" לסדר את הבלגן שאף אחד לא רצה להתעסק בו קודם לכן?
טראמפ וטרומן – הודעה מאיימת כצעד מקדים?
ההודעה המאיימת ששידר טראמפ לעבר צפון קוריאה באמצעי התקשורת החביב עליו, טוויטר, מזכירה בנימה ובמסר שלה הודעה שנמסרה בשנת 1945 ליפנים על ידי הנשיא דאז, טרומן. המצב אז היה שונה, כמובן, משום שהייתה זו הישורת האחרונה של מלחמת העולם השנייה, והיפנים סירבו להיכנע, ולכן שיגר טרומן את האיום הגרעיני על מנת להכריח את העם העיקש לוותר על גאוותו, וכשזה לא צלח – הוא גם מימש את הבטחתו.
האמצעי בו בחר טרומן להעביר את המסר היה חוד החנית של אותה תקופה, שידור טלוויזיוני שבו ניתן לראות את פניו הרגועות, אך הנחושות של הנשיא. טראמפ לעומתו, תמיד השתמש בטוויטר כדי להבהיר את דעותיו בנושאים שונים, חלקם רציניים יותר חלקם פחות, וגם טון הדיבור שלו לרוב לא היה נשיאותי (בלשון המעטה).
רבים אגב, מעריכים אותו בזכות העובדה שהוא שומר על אותנטיות, כך שניתן לחשוב שהוא עדיין מנהל בעצמו את העמוד שלו ברשת החברתית (הטעויות המצחיקות בהודעותיו השונות יכולות אולי לרמז על כך). אך למרות הקלילות, אסור לשכוח שהוא למעשה אחד האנשים החזקים בעולם, ובימים האחרונים נעשה קמפיין משמעותי שמטרתו להציג את כוחה הצבאי של ארצות הברית. במידה וזה יקרה, ניתן לומר שההיסטוריה עשויה לחזור על עצמה – אחרי שבעבר ארצות הברית כבר נלחמה בקוריאה בשנת 1950 ועד 1953.
מהו היחס של צפון קוריאה לארה"ב?
ניתן לומר שארצות הברית לא ממש מתעניינת בקיומה של צפון קוריאה מחוץ להקשר של הסיכון הגרעיני, ומצד שני, בצפון קוריאה השנאה לאמריקה ולאימפריאליזם משמשת ככלי תעמולה חשוב ביותר, אשר שומר על האקטואליות שלו למעלה מ-70 שנים ובמידה רבה ייתכן וזו אחת הסיבות שאפשרו לשושלת קים להמשיך את שלטונה במדינה עד היום.
צפון קוריאה מציגה לבני עמה את ההיסטוריה בתור קונפליקט שהחל על ידי דרום קוריאה שתקפה את הצפון בסיוע ארצות הברית, כאשר הזוועות שחוללה המלחמה בצפון קוריאה הן בלתי נסלחות. אמונה זו מחוזקת בעזרת ציורים, סרטים ומוזיאון ענק התומך בגרסה זו של ההיסטוריה ושאליו מגיעים עשרות אלפי אנשים מדי חודש על מנת להתחזק באמונתם בנוגע לארצות הברית האכזרית. מדובר בגורם שמתפקד באופן קבוע בתור איום תמידי מבחוץ ומלכד ביחד את כל העם, וזוהי למעשה המטרה של כל התעמולה.
נשאלת השאלה, האם האיומים העכשוויים של קים ג'ונג-און הם בגדר תעמולה בלבד כלומר - שווי ערך לסרטים ולתכנים התעמולתיים שנועדו להרשים את עמו ולהדגיש את הרוע שמהווה ארצות הברית, או שמא יש להתייחס אליהם כאיום לכל דבר? בהתחשב בפיתוח הרב שנעשה בתחום הנשק הגרעיני במדינה זו במשך 30 השנים האחרונות, ההיגיון הבריא דורש שלא לבדוק זאת ברמה הפרקטית.
מה יהיה הלאה?
לא תמיד ברור מהי המטרה האמתית של חילופי הדברים בין ראשי המדינות, אין ספק שהאיום של טראמפ לא עושה רושם של צחוק או משחק ילדים ומדובר בנושא טעון שגם אדם "קליל" כמוהו ייקח ברצינות תהומית, למרות הציוצים המצחיקים על כך שקים ג'ונג-און קרא לו "זקן" ועל כך שהוא עדיין מקווה ליצור אתו קשרי חברות. מדובר בהתפתחות מעניינת יחסית להודעה הרשמית שטראמפ הוציא לפני כן, כאשר הוא טען שלא כדאי לצפון קוריאה לנסות את ארצות הברית, ואף קרא למדינות אחרות, כולל סין ורוסיה להתערב ולנתק כל מגע עם צפון קוריאה. כך או כך, אין ספק כי במקרה זה, מילים הן רק מילים, ודווקא אלה האחרונות צריכות להדאיג כל אדם, ולא רק בארצות הברית, אלא בעולם כולו. מדובר במצב חסר תקדים שלא היה דומה לו מאז 1945.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
