באקלים הארגוני הנ”ל, ברור מדוע גורמי האכיפה והמשפט אינם מקלים ראש בנושא ההטרדות המיניות בעבודה. עובדים מכל הדרגים, עד לכדי הבכירים ביותר, לא יימצאו חסינים מפני טענות מוכחות הנוגעות להטרדות מיניות. ההנחה היא שהעובדות במערכת יחסי עבודה בנסיבות של יחסי מרות נמצאות בעמדת חולשה ועל כן הן מהוות מטרה להטרדות מיניות.
“הטרדות מיניות בעבודה הן ללא ספק בעיה שיש לנקוט כלפיה במדיניות של אפס סובלנות”, מדגיש עו”ד יאיר רגב, בעל משרד עורכי דין המתמחה במשפט פלילי, אשר טרם פתיחת משרדו שירת במשך כ-27 שנים במשטרת ישראל, “עם זאת, חשוב לזכור שגם לנאשמים והחשודים יש זכויות הראויות להגנה. מבלי להקל ראש כהוא זה בתלונות על הטרדות מיניות, ברור שישנן גם תלונות שווא או תלונות מוגזמות. כאלה היכולות לפגוע משמעותית באדם חף מפשע עד כדי שבירת מטה לחמו וגרימת הרס בלתי הפיך לחייו האישיים”.
חשודים בהטרדה מינית? כיצד תפעלו?
“העצה הראשונה והחשובה ביותר לגבי התמודדות עם תלונה בדבר הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה או בשירות בכוחות הביטחון היא להתייחס לנושא במלוא הרצינות”, מדגיש עו”ד רגב, “כן, גם אם האדם בטוח שהצדק עמו, ואפילו אם הוא סבור שהתלונה איננה מבוססת בלשון המעטה. אסור לבטל את הדברים בהינף יד”.
במצבים בהם יש חשד לניצול של יחסי כוח, כמו מרות בעבודה, החוק מעניק הגנה יתרה למתלוננות. כאשר אדם מנצל יחסי כוח כדי להציע הצעות מיניות חוזרות ונשנות, או כדי להתייחס שוב ושוב למיניותו של אדם הכפוף לו, החוק קובע שזו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא העז להראות למטריד שהוא אינו מעוניין, ולא העז לבקש ממנו שיפסיק.
“שימו לב, למרות הקושי בזיהוי הטרדה מינית עקב העמימות המובנית בהגדרת העבירות, כאשר התנהגות אשר נתפסת אצל האחד כחיזור עלולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה, ופעולה שהייתה יכולה להתפש כפעולה רומנטית כאשר קיימת הדדיות, נתפשת על פי החוק כהטרדה מינית כאשר אחד מהצדדים איננו מעוניין בה, את הפרשנות האם ההתנהגות מהווה עבירה כן או לא קובעים השופטים ולא החשודים.
דהיינו, גם אם פלוני בטוח שמעשיו כלפי אלמונית לא מתקרבים כלל לכדי הטרדה מינית, אך העובדת חשה מוטרדת, הרי שטענות כמו ‘תום לב’ או ‘לא הבנתי’, ‘זה היה בצחוק’ לא זוכות לאהדה בקרב השופטים”.
סוגיה חשובה נוספת שעו”ד רגב מדגיש היא להימנע ככל הניתן מנקיטת צעדים לריפוי הנזק ואפילו מהלכים שנעשים בתום לב. “כבר יצא לי לפגוש מקרים שבהם הגיע אליי אדם שהועלו כנגדו טענות בדבר הטרדה מינית, ובמקום לפנות לעורך דין ולשקול את צעדיו, הוא ניסה להנמיך את הלהבות על ידי התנצלות או יצירת קשר עם המתלוננת”, אומר עו”ד רגב, “מהלכים מסוג זה הם הפללה עצמית מהסוג המובהק ביותר. בקשת סליחה או ניסיון הבהרה וגישור, גם אם הם נעשים במלוא תום הלב, עלולים לעמוד לנאשם לרועץ בבית המשפט ולהטות את הדין כנגדו”.
מהי הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה או בשירות בטחוני?
הטרדה מינית, שלא כמו עבירות מין אחרות, איננה מנויה בחוק העונשין. מדובר בעבירה שיש לגביה חקיקה ספציפית בדמות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1988. “העבירה של ‘הטרדה מינית’ כוללת בחובה קשת רחבה של מעשים במדרג חומרה שונה שיכולים לעלות כדי הטרדה מינית, כאשר המכנה המשותף, עוסק בנסיבות בהן אדם אחד כופה את רצונו על אדם אחר”, מסביר עו”ד רגב, “יש להבין כי הטרדה מינית היא לא רק משהו בוטה כמו נגיעה או דרישה לקיום מעשים בעלי אופי מיני. תחת המושג הטרדה מינית בעבודה יכולים לבוא שורה ארוכה של מעשים כמו התייחסות לעובדת בהקשר מיני, פניות חוזרות ונשנות שמתמקדות במיניות, פרסום צילומים, פרסום הקלטות, ניצול יחסי מרות בעבודה בהקשר מיני ועוד”.
ההתנהגויות שנמצאו ע”י בתי המשפט כהטרדה מינית הן מגע וחיכוך בלתי רצויים, גהירה ודחיקה לפינה, לחץ בלתי רצוי לפעילות בעלת אופי מיני, מיילים ושיחות טלפוניות שיטתיות הנושאות אופי מיני. נוסף על כך, לחץ לא רצוי לבילוי משותף, בדיחות סטריאוטיפיות או סקסיסטיות ומבטים עורגים בלתי רצויים מהווים התנהגויות הנתפשות הטרדה מינית.
אכן, קשה להגדיר מהי ‘הטרדה מינית’, שכן הטרדה מינית עשויה להתבטא בצורות רבות של התנהגות, אשר פוגעות במוטרדת ברמות שונות. לא כל הלצה או בדיחה חסרת טעם יבואו בגדר המונח ‘הטרדה מינית’. גם מחמאות כשלעצמן לא יתפרשו בהכרח כהטרדה מינית, את אופייה האמיתי של התנהגותו של מי שמיוחסת לו הטרדה מינית השופטים מפרשים על רקע מכלול נסיבות המקרה והתנהגות ההדדית באירוע הנדון.
מטיבן של העבירות אלו, שרק שניים עדים להתרחשותן, החשוד והמתלוננת. עדים נוספים עשויים אולי לשפוך אור על הנסיבות, על המצב הנפשי בו היתה נתונה המתלוננת בסמוך לאחר העבירה, אך רק החשוד והמתלוננת יכולים להעיד על פרטי המקרה. סיטואציה זו יוצרת מצב משפטי לא פשוט של צורך בהכרעה בין גרסה אחת אל מול גרסה נוגדת. הקושי הוא הן עבור התביעה הצריכה להוכיח את ביצוע העבירה מעבר לכל ספק סביר והן לנאשם שעלול להתקשות בהוכחת טענות הגנה כמו הסכמה והדדיות או טענת “לא היו דברים מעולם”.
“היות שהטרדה מינית בעבודה יכולה ללבוש צורות שונות, והיות שהאכיפה והשפיטה בנושאים הללו הינה מחמירה, אדם שעולות כנגדו טענות כאמור חייב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי“, אומר עו”ד רגב, “כל התעכבות או נקיטה בצעדים לפני ייעוץ עלולות להחמיר את המצב ואף ליצור הפללה בעבירות נוספות. מיותר לציין כי לעתים עצם החשדות בדבר ההטרדה המינית יכולות להשפיע על מקום העבודה עד כדי השעיה ואף פיטורין. זאת, עוד בטרם העניין נדון בפני כל טריבונל משפטי. כמשרד עורכי דין המתמחה במשפט פלילי והמייצג חשודים ונאשמים בהטרדות מיניות בעבודה ובשירות בארגונים בטחונים, אנו מתמודדים פעמים רבות עם הליכי ביניים שננקטים כנגד הלקוח רק על יסוד מעמדו כחשוד, ויש בכך כדי לבטא הנחה של אשמה כלפיו והם פוגעים בחזקת החפות הנתונה לו”.
ייצוג משפטי בעבירות מסוג הטרדה מינית
ייצוג משפטי בעבירות מסוג הטרדה מינית היא משימה מורכבת הדורשת מיומנות רבה מצד עורך הדין הפלילי. עורך הדין צריך לדעת כיצד לאפיין את התיק על כל הפרמטרים והנסיבות המרכיבים אותו.
למשל, האם המעשה אכן בוצע בפועל, מהי הסיטואציה שהובילה לביצועו, האם מדובר ‘בהטרדה מינית’ או שמא הדברים לא נכנסים תחת הגדרות החוק, מהי עוצמת הגרסה של המתלוננת לעומת עוצמת טענותיו של הנאשם/החשוד, אילו עבירות יכולות להיות מיוחסות לנאשם/לחשוד בהתחשב בראיות שבבסיס התיק, האם ניתן להמיר עבירה חמורה בעבירה “קלה” יותר וכו’.
התנהלות עורך הדין הפלילי מול המשטרה והפרקליטות בשלבים המוקדמים לקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום היא קריטית. דו”ח שהוצג בכנסת על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מראה שרק 1 מכל 8 תיקים העוסקים בהטרדה מינית מבשיל לכדי כתב אישום. נתונים אלה מלמדים אותנו ביתר דגש על משמעות הייצוג המשפטי ועל היכולת של עורך דין פלילי להציג טיעונים מוקדמים שימנעו את העמדתו של אדם לדין.
לסיכום, מסביר עו”ד רגב, הטרדות מיניות בעבודה הן עניין פלילי ותעסוקתי חמור. מדובר בעבירה פלילית לכל דבר ועניין שיכולה להוביל גם לפיצוי כספי גבוה למתלוננת. “הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטרדה מינית בעבודה היא להימנע מהיקלעות לסיטואציה מלכתחילה”, מסכם עו”ד רגב, “בין אם אתם עובדים זוטרים ובין אם אתם מנהלים בכירים, מפקדים או בעלי עסקים, הקפידו לנהוג בכבוד עם כל עובדת. הימנעו מכניסה לתחומים אפורים ושמרו על מקצועיות ביחסי העבודה”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו