השר לביטחון הפנים הודיע לראשונה בסוף השבוע כי יתמוך בהקמת ועד עובדים לשוטרים, אם שכרם לא יושווה לזה של הנגדים ואנשי הקבע.
"אם הם יעזו לשנות את החלטה ש/33 אני אתמוך בכל הכוח להקמת ועד לשוטרים כולל לשכנע חברי כנסת", אמר ארדן בפגישה שקיים עם נשות השוטרים והסוהרים סמוך לביתו. "אני איתכם, אני מאוד־מאוד רוצה לנצח במאבק הזה ומאמין שננצח בו", אמר לנשים. בהמשך צייץ ארדן בטוויטר שלו: "אעשה הכל כדי שהעוול המוסרי יתוקן וכדי שהשוטרים והגמלאים יקבלו את מה שנלקח מהם".
כפי שפורסם ב"ישראל היום", שוטרים וקציני משטרה מאיימים להקים התאגדות לשוטרים אם שכרם ושכר הגמלאים והסוהרים לא יושווה לשכר משרתי הקבע, בהתאם להחלטות הממשלה בעניין. פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס הביע תמיכה במאבקם, ובסוף השבוע, כאמור, קיבלו השוטרים והסוהרים ונשותיהם גיבוי מוחלט בעניין מצידו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן.
בינואר 1979 קיבלה ועדת השרים לענייני שכר את החלטה ש/33, שעניינה השוואת תנאי השכר של המשרתים במשטרת ישראל ובשב"ס לאלה של המשרתים בצה"ל.
החלטה זו אושרה על ידי ממשלת ישראל כחודש לאחר מכן, ואושרה בשנית גם כעבור כמה שנים. בד בבד עם קבלת ההחלטה, הוקמה ועדת מעקב שתפקידה היה לבצע התאמות בשכר השוטרים כל אימת שניתנת תוספת שכר למשרתי קבע בהתאם לדרגות המשרתים, לתפקידים ולמקומות שירות.
ב־2009 פנו כמה קציני משטרה לבית דין לעבודה, בין השאר, בטענה לאפלייתם על ידי המדינה, בייחוד לנוכח העובדה שתנאי העסקתם נקבעים באופן חד־צדדי וחל עליהם איסור להתאגד. לפני כשלושה חודשים, אחרי מאבק שנמשך כשבע שנים, קבע בית הדין שלוועדת המעקב לא היתה סמכות לקבוע אם מגיעה תוספת לשוטרים והורה לוועדה להתכנס בתוך 45 ימים ולעשות את התאמת השכר הנדרש.
אלא ששמחת השוטרים על ניצחונם היתה מוקדמת. האוצר הודיע שבכוונתו להגיש ערעור על ההחלטה, בטענה שמדובר בסכום מצטבר של כ־4.8 מליארד שקלים.