בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את ערעורם של האם היולדת ובן זוגה בפרשת "מחדל העוברים", וקבע כי הם ישמשו כהוריה החוקיים של הקטינה סופיה. פסק הדין, שניתן בהרכב השופטים בראשות סגנית הנשיא ורדה פלאוט והשופטים צבי ויצמן ואלי ברנד, מהווה אבן דרך משפטית בסוגיית ההורות בעידן טכניקות הפריון המלאכותי.
הפרשה, שזכתה לכינוי "פרשת מחדל העוברים", החלה כתוצאה מטעות טרגית במהלך הליך הפריה חוץ-גופית, כאשר עובר של זוג אחד הושתל ברחמה של אישה מזוג אחר. האם היולדת נשאה את ההיריון מבלי לדעת על הטעות, ואף עברה ניתוח תוך-רחמי מסכן חיים להצלת העובר לאחר שהתגלו אצלו מומים לבביים.
בפסק הדין נקבע כי יש להעדיף את "עקרון הוודאות" הקובע כי האם היולדת היא אמו של הילוד, עיקרון המעוגן בחקיקה הישראלית ובדין העברי. בית המשפט הדגיש כי שיקול מכריע בהחלטה היה טובת הקטינה, בהתחשב בגילה, במצבה הרפואי המאתגר ובהיקשרות הבטוחה שפיתחה כלפי הוריה המגדלים.
עם זאת, בית המשפט הכיר בחשיבות שמירת הקשר בין הקטינה לבין הוריה הגנטיים וקבע כי יש לפתח מתווה שיאפשר לקטינה להכיר את סיפור חייה והרקע ממנו באה, באופן המותאם לגילה וליכולותיה. המתווה, שייקבע על ידי רשויות הרווחה, יכלול שימור קשר רציף עם ההורים הגנטיים, לצד שמירת האחריות ההורית המלאה בידי ההורים המגדלים.
"דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת - דין אחד הוא", כתבו השופטים בפסק דינם, המשקף תפיסה אתית לפיה כשם שאין עוקרים עובר מרחם האם הנושאת, כך אין לעקור את הילוד מידיה לאחר הלידה.
בסיום פסק הדין, איחל בית המשפט הצלחה לקטינה ולכל הצדדים המעורבים בתהליך המורכב שלפניהם, והביע תקווה כי ישכילו להתגבר על המתחים ביניהם וישתפו פעולה לטובת עתידה ורווחתה של הקטינה סופיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו