ג'ימי באטלר (מינסוטה). הגארד היה אחד השחקנים שאותו לברון ג'יימס הכי רצה להביא לקליבלנד. באטלר העדיף קבוצה שתהיה שלו. הוא חבר לאנדרו וויגינס וקרל־אנתוני טאונס ולמאמנו בשיקגו, טום ת'יבודו, שהפך אותו מהבחירה ה־30 בדראפט לסופרסטאר. כעת מצופה ממנו להשתיל במועדון גישה מנצחת.
בעוד אתם מתעסקים בכרמלו אנתוני ובפול ג'ורג', המעבר של באטלר נטע אמונה בהרבה אנשים. ג'ף טיג, ג'מאל קרופורד וטאג׳ גיבסון השלימו מסע רכש מפתיע באיכותו לקבוצה שנחשבת נידחת על רדאר האן.בי.אי.
בן סימונס (פילדלפיה). הנה משהו שיכול לעזור לאחד הרוקיס המסקרנים של כל הזמנים: עונת הפסקה והעברת כל הלחץ התקשורתי לשמות אחרים. בזמן שסימונס בילה שנה בחוץ, החל דיון בשאלת הנבחר הראשון בדראפט בין מרקל פולץ, שנלקח על ידי פילדלפיה, ללונזו בול בלייקרס - שאותו איש לא מנצח ברעש מחוץ למגרש.
משחקי קדם העונה הבהירו: הסיקסרס מתכוונים להשתמש בסימונס וב־208 הס"מ שלו כרכז בהתקפה. הריבאונד, התנועה והמסירה הם תענוג. ההגנה נראתה טוב בהרבה מאשר בקולג', והוא כמובן מגוון מאוד את האפשרויות ההגנתיות. מה שלא נראה בשום רמה הוא קליעה כלשהי לשלוש. יכול להיות שזה כל המרחק בינו לאגדתיות אמיתית.
בן סימונס (מימין). מגוון מאוד מבחינה הגנתית // צילום: איי.פי
ניקולה יוקיץ' (דנבר). סט התכונות מזכיר את סימונס: גובה, הובלת כדור, ריבאונד ומסירה. הם קרובים גם בגיל, אבל הסרבי (22) עושה את כל אלו מעמדת הסנטר. ועוד עניין קטן: הוא עושה זאת כבר שנתיים בכדורסל אן.בי.אי אמיתי, ולא בפנטזיות.
קבוצה שמרכז אותה סנטר היא תמיד דבר מרתק, ולכן רואים בדנבר את סוג החדווה שגורמת לשחקנים לשחק קצת טוב יותר ממה שהם מסוגלים באמת. אם לא בדקתם ביו־טיוב, יוקיץ' במדי הנאגטס הוא הדבר הקרוב ביותר באסתטיות לסטפן קרי, והסיבה שקבוצה של אלמונים טיפסה בשנתיים ל־40 ניצחונות באזור המערבי. ודנבר עשתה זאת עם חצי סגל צעיר מגיל 22.
לקבוצות צעירות יש כסף פנוי, והכסף הזה הביא לדנבר את פול מילסאפ ואת הסיכוי שהיא תחזור להיות מה שהיתה בעבר: קבוצה נפלאה לצפייה.
