בהעברתו של קיירי אירווינג לבוסטון, תמורת אייזאה תומאס, ג'יי קראודר, אנטה זיזיץ' ובחירת סיבוב ראשון, הוציאה קליבלנד את המקסימום בתנאים קשים. לברון ג'יימס לא קיבל בקיץ את השותפים שרצה, למשל פול ג'ורג' או כרמלו אנטוני, והיה מתוסכל. וכשאירווינג הביע אי־אמון במועדון בבקשת ההעברה, הדברים נראו על סף התפרקות.
קשה כמובן לדעת אם קליבלנד מתחזקת, יש סיכוי טוב שלא, אבל בהתחשב בכך שאירווינג ביקש פומבית לעזוב את הקבוצה, התמורה מרשימה מאוד מכל בחינה. ראשית - בחלקה העיקרי. אירווינג הוא כמובן אלוף אן.בי.אי ושיחק שתי סדרות גמר מרשימות, אבל כל זאת ככוכב שני. ככוכב הראשון של הקבוצה, אמנם לפני כמה שנים, קליבלנד לא התקדמה במאום. אייזאה תומאס, ככוכב ראשון בבוסטון, קידם את הקבוצה מירכתי הליגה אל הגמר האזורי. הנה המחשה נאה להתקדמות שעשה השחקן בליגה הזו עם הלב העצום שלו - הבחירה האחרונה בדראפט מוחלפת בבחירה הראשונה.
זה חשוב לשני התסריטים העתידיים מבחינת קליבלנד. במקרה שבו לברון עוזב בקיץ הבא, תומאס הוא מנהיג יותר ראוי לבנות סביבו קבוצה. התסריט הזה אהוב כמובן על תוכניות הטוק־שואו, אבל יש בו שני חורים עיקריים: שום קבוצה לא יכולה לשלם ללברון יותר מקליבלנד, וסביר שהוא לא יעזוב למועדון שלא נותן לו סיכויים ממשיים מול גולדן סטייט.
אם מה שהיה הוא שיהיה, לברון נשאר והקבוצה מטיילת לגמר בעמדת נחיתות מול גולדן סטייט, תומאס לפחות טורף קצת את הקלפים. סדרת הגמר האחרונה היתה חד־צדדית כי בעוד לברון ודוראנט די השתוו זה לזה, סטף קרי הבריק ללא הפרעה כמעט. תומאס, דווקא בגלל היעדר הגודל שלו, נוטה להיות בעיה לקרי בהגנה והאפשרות להחליף אליו את קליי תומפסון היא פחות נוחה. אירווינג כמובן שיחק סדרות גמר עצומות מול הווריורס, אבל דווקא העובדה שקליבלנד שיחקה מצוין בגמר האחרון מדכדכת מבחינתם - מאותו הרכב ספק אם אפשר להוציא יותר.
ג'יי קראודר (מימין, 99) הופך משחקן חמישייה למחליף של לברון // צילום: אי.פי
אבל ההצלחה של העסקה מבחינת קליבלנד היא גם ב"עודף". קראודר, שחקן חמישייה בבוסטון שעמד לאבד את מקומו לגורדון הייוורד, הוא מגן מצוין עם קליעה סבירה. הוא נותן לקבוצה אפשרות אמיתית לנסות להאט את הווריורס ולא רק לרוץ איתם. הצלחה של זיזיץ', בחירת הסיבוב הראשון מקרואטיה, היא כמובן ספקולציה, אבל מה שפחות ספקולציה זוהי עונה גרועה של ברוקלין נטס - והעסקה כוללת את בחירת הדראפט שלהם.
אם זה כל כך טוב לקליבלנד, מדוע בוסטון עשתה זאת? לתחושתי משום שהמנג'ר דני איינג' והמאמן ברד סטיבנס הרגישו שדי הוציאו את המקסימום מהסגל הנוכחי. הם אמנם צירפו את הייוורד, אבל הוא לא שחקן שיטה את יחסי הכוחות. אירווינג בן 25 וישחק במזרח שאחרי לברון ג'יימס. הוא נותן להם הרבה יותר שנים של ניסיונות.
ומה חושבים בגולדן סטייט? שום עסקה שלא גורמת לשלושה סופרסטארים להתאחד - לא אולסטארים, אלא שחקני היכל תהילה עתידיים - לא אמורה להטריד אותם.
נ.ב: מלפפוני כדורסל טובים בהרבה ממלפפוני כדורגל. השאלה "האם שחקן א' שווה שחקן ב'?" היא הרבה יותר תרבותית מלשאול "האם ניימאר שווה 200 מיליון יורו?"
