1 במובן מסוים, ההפסד בגמר גביע המדינה ביום חמישי בלילה עשה רק טוב למכבי ת"א. הוא הוציא את כל הלכלוך שטואטא בחוסר הצלחה מתחת לשטיח הגביעים שהוצג לשחקנים בקריית שלום באימון המסכם, לאור השמש. אז יהיו כאלו שיגידו שההפסד הזה, שקיצר את הפגרה, יפגע במועדון, שלא יהיה לו זמן להתכונן כמו שצריך לעונה האירופית ולאתגרים המקומיים; שאין מספיק זמן לרענן את הסגל ולקלוט את השחקנים החדשים.
הכל שטויות. גם ככה, בקצב ההתנהלות של מכבי בשנתיים האחרונות (היי, שוטה ארבלדזה, כמה זמן לקח לפטר אותך?), שלושה שבועות נוספים של פגרה לא באמת היו עוזרים למועדון בשום דבר. בזמן שיורדי קרויף טס למדריד לפרשן את גמר גביע המלך בין ברצלונה לאלאבס, הקפטן שלו גל אלברמן מתקרב לחתימה במכבי חיפה; כשהבוס בקנדה בקושי מתעניין באיך שהקבוצה שלו נראית ממבט ראשון; כשהקבוצה סוגרת עונה שלמה ללא מנכ"ל; כשהמאמן תוקע אצבע בעין של המנהל הספורטיבי שנייה אחרי סיום המשחק ואומר שהוא לא מינה אותו; כשהבכירים מתדרכים זה נגד זה בכלי התקשורת ביממה שאחרי - אז אתה יודע שמכבי ת"א של מיטש גולדהאר חזרה לנקודת ההתחלה, לפני שקרויף הגיע וקריית שלום היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
תיקחו את הפנים והשמות, תחליפו את הציטוטים והתמונות, ותקבלו תמונת מראה של שכונה בניחוח אירופי של גופיות עם צ'יפים; תזונה נכונה שמשולבת בסכינים בגב, וחדר הלבשה שפעם היה חסין מרעשי חוץ והפך בשנייה לבית האח הגדול, רגע אחרי כישלון במשימת תקציב.
2 האמת שזה לא ממש משנה מי בחר בליטו וידיגאל כמאמן ראשי למכבי ת"א. גולדהאר, קרויף, אפילו השומר בכניסה לקריית שלום. מי שעשה את המחדל הזה היה צריך ביום חמישי בלילה לקום ולהודות בטעות, ולהודיע למאמן כי היה נחמד להכיר אותו ולדעת שיש אצל מי לישון כשמגיעים לליסבון.
מאז קיבל את הקבוצה יד שנייה במצב לא רע מההולנדי החביב עליו, הפער מב"ש גדל גם בטבלה וגם ברמת הכדורגל. ניהול(?) המשחק בגמר הגביע היה שיא השיאים.
מעבר לעובדה שלוקח לו שעות להגיב לאירועים על כר הדשא, שפת הגוף של השחקנים מלמדת על היחס שלהם כלפיו ועל חוסר האמון. ואם השחקנים מתייחסים אליו ככה, מה הפלא שנציג הבעלים עוד עורך איתם שיחות אישיות כדי לברר מה דעתם עליו? וברגע ששיחות כאלה מתבצעות, לא ברור לכל מי שנמצא בענף הזה, שהענף שעליו וידיגאל יושב כבר חורק ממש חזק והוא בדרך החוצה?
.jpg)
וידיגאל ושחקניו בגמר הגביע // צילום: אלן שיבר
3 הכישלון של המאמן לא מנקה במאומה את האחריות של קרויף לנעשה במועדון. ההיסוס המתמשך בפיטורי ארבלדזה, ההנחתה מלמעלה של וידיגאל (ועכשיו אנחנו מבינים למה קרויף רצה לשבת על הספסל לידו במשך שבועות ארוכים - כנראה הוא לא ממש סמך עליו) והכישלון עם הזרים (פרט לראיקוביץ' וקיארטנסון וקצת מיקאל) צובעים את הקדנציה שלו במכבי, שהתחילה בצורה מושלמת, בצבעים שחורים.
וכנראה מכבי צריכה דם חדש בעמדה הזו, וקרויף עצמו צריך אתגרים חדשים שיעירו אותו. הבעיה של שני הצדדים היא שכרגע הם לא יכולים להרשות לעצמם להיפרד. לגולדהאר אין עכשיו זמן להעיף גם מאמן וגם מנהל מקצועי, לבנות סגל בשבועיים ולהתחיל לשחק בעוד חודש. לקרויף אין הצעות על המדף למשהו חדש וטוב. הם צריכים אחד את השני כדי להתחיל לבנות את השושלת החדשה של מכבי ולהחזיר אותה למסלול שעליו היא היתה עד לפני שנתיים. גם כשהפועל ב"ש נראית כרגע רמה אחת מעליה ושזה לא הולך להשתנות בעונה הבאה, את הזרעים של ההצלחה העתידית צריך לזרוע עכשיו.
