עד לפני שנתיים היה יחיא אבו סאלחה (45) עבריין מין שהורשע בשורה חמורה של מעשי אונס, בעילה אסורה בהסכמה וניסיון למעשה סדום בשתי קטינות. הוא יכול היה להישלח ל־16 שנות מאסר, אבל אז חלה תפנית בעלילה.
עורכת הדין החדשה שלו, נוגה ויזל, זיהתה כשלים בייצוג המשפטי שלו וגרמה למשפט להיפתח מחדש. לאחר שמתלוננת אחת הודתה שבדתה את הסיפור וגרסתה של השנייה נמצאה כלא אמינה, ביטל ביהמ"ש את ההרשעה, בצעד חסר תקדים. שלושת השופטים שהרשיעו אותו קבעו כי יש למחוק את האישומים נגדו.
"בא לי לקחת מגאפון ולצעוק בקול גדול: אני חופשי", אומר יחיא, "אני זכאי! זכאי! זכאי! שלוש שנים הייתי בחזקת אשם, אבל עכשיו, כשחפותי הוכחה, אני רוצה שכולם יידעו. בגלל זה אני מוכן להתראיין בשמי המלא ובפנים גלויות. אין לי מה להסתתר. אני צועד בראש מורם".
הוא יושב במרפסת ביתו שבכפר הדרוזי עין קיניא שבגולן, מוקף במכרים ובני משפחה שבאו לברך אותו. "זה יום חג", אומר האב, אבו סאלח, "אני ידעתי שהבן שלי הוא בן טוב, ורק אנשים רעים ניסו להפיל אותו". האם אמירה מנגבת דמעות של אושר, והרעיה ראפייה (41) וארבעת הילדים מסתובבים סביבו ללא הפסקה.
יחיא, מורה לאנגלית במקצועו, לבוש בג'ינס אופנתי וחולצה כחולה מכופתרת, מעיף מבט על רגלו. מתקשה להתרגל לכך שהיא חופשית, בלי האזיק האלקטרוני שהוצמד אליה בשלוש השנים האחרונות. "את יודעת מה הכי מצחיק בכל הסיפור שלי? שלמרות שבית המשפט מחק את כל אישומי האונס ועבירות המין נגדי וחפותי הוכחה, ולמרות שאחת המתלוננות ישבה על דוכן העדים והודתה שהיא שיקרה, שהיא המציאה הכל בגלל שהיתה מאוהבת בי, אנשים בכפר עדיין מסתכלים עלי בחשדנות", הוא מספר בכאב, "לא מאמינים שזאת היתה עלילת שווא.
"רק בשבוע שעבר, ניידת משטרה באה אלי לכפר ולקחה אותי לחקירה בתחנת המשטרה, בטענה שאני מסתובב בלי האזיק האלקטרוני. התברר שהפרקליטות שכחה לעדכן במערכת הממוחשבת שהמשפט הסתיים ושאני חף מפשע... את יודעת איזה נזק זה עושה לי?"
באמצעות הראיון הוא מבקש להעביר מסר לאנשים שנמצאים במצבו: "חשוב לי שאנשים יילחמו על חפותם עד טיפת דמם האחרונה, לא יוותרו ולא ייכנעו. חשוב לי שבית המשפט יפסיק לראות באופן אוטומטי את האישה כקורבן ואת הגבר כתוקף. אני ההוכחה שיש גברים שהם קורבנות של נשים".