"פקקים יש בכל מדינה מודרנית; אנו פועלים להקל"

את השר ישראל כץ לא מעניינים כל הציניקנים. אחרי שמונה שנים בתפקיד, הוא מביט לאחור ובעיקר שבע רצון. מעולם לא היה שר תחבורה שהספיק לעשות מה שהוא עשה. כמובן, לא הכל הלך חלק; כץ נתקל בלא מעט מהמורות בדרך. בשנים האחרונות הפסיק להיות שותף הסוד הפוליטי המרכזי של ראש הממשלה, ובכך התנתק מעט מליבת העשייה הפוליטית שאליה הורגל כל השנים. משבר עבודות הרכבת בשבת היה שיא העימות בינו לבין נתניהו, וגרם לו לא מעט נזק מול הסיעות החרדיות; ואפשר לציין גם את התייצבותו בראש מתנגדי ההליכה לבחירות על רקע משבר התאגיד, כמה שנתפס כמהלך לעומתי לראש הממשלה - עניין שלא תרם להתחממות היחסים ביניהם. 

ודווקא משובו לפוליטיקה של גדעון סער הוא לא מוטרד. לדעתו, למרות החיבוק החם שמקבל סער מהברנז'ה התקשורתית, הוא נמצא בעמדת הובלה עליו בשטח הליכודי.

שמונה שנים באותו תפקיד זה בהחלט שיא בפוליטיקה הישראלית, אבל אתה לא רואה בזה דשדוש? 

"אני שמח שאני באותו מקום", משיב כץ, "שמונה שנים במשרד התחבורה איפשרו לי להוביל ולהיות שותף מרכזי במהפכה אדירה שעוברת על מדינת ישראל. מהפכה שמחברת את המדינה מצפון עד דרום, בפיתוח תשתיות, בכלכלה, בשוויון חברתי, בחיזוק ירושלים ובחיזוק הנגב, הגליל ועיירות הפיתוח".

כץ מדבר גם על "חיזוק מעמד הביניים עם רפורמת השמיים הפתוחים, המאפשרת לכל אחד לטוס לחו"ל במחירים נמוכים שמעולם לא היו פה; כך גם רפורמת הנמלים, שתשפיע על כל אחד עם הורדת מחירי הייבוא בשל פתיחת השוק לתחרות". 

ראש הממשלה הצית ויכוח כשאמר השבוע שבמקום לראות מחלפים, התקשורת רואה פקקים. מה אתה רואה?

"אני חושב שכל אחד בציבור רואה את המהפכה הענקית המתחוללת לנגד עיניו. הציבור לא צריך תיווך של התקשורת בעניין הזה. אנשים כותבים לי בפייסבוק ובמכתבים, ואני רואה שהציבור יודע בדיוק מה אנחנו עושים. יש כאן עשייה מדהימה, ורואים את השינוי. פקקים יש בכל מדינה מודרנית, אבל אנחנו פועלים להקל זאת ומצליחים.

"יש עלייה של 10 אחוזים בשימוש בתחבורה ציבורית. עשינו דברים שלא היו, כמו רב־קו, עלייה מהדלת האחורית באוטובוס, העלאת שכר הנהגים ואת רמת האוטובוסים. הקצינו נתיבי תחבורה ציבורית, והתחלנו באכיפה מוגברת על מנת להשאיר אותם פנויים. ישראל צריכה לעבור לתרבות הנהיגה המקובלת בעולם המערבי: בשעות העומס נוסעים בתחבורה הציבורית, ובשעות הפנאי - ברכב פרטי".

בתחילת הקדנציה בשנת 2010 צצו ברחבי הארץ שלטים רבים שבהם הופיעו דיוקנאות של שר התחבורה וראש הממשלה, כדי לבשר על תחילתם של פרויקטים גדולים בתחום התחבורה. בעקבות ביקורת בתקשורת ובאופוזיציה כוסו השלטים בבדי יוטה שחורים, אבל כץ לא מצטער: "אנחנו לא ראינו בשלטים האלה הבטחות ריקות, אלא התחייבות מצידנו להשלים את הפרויקטים. היום כולם כבר רואים את התוצאות. צריך לשאול את קודמינו בתפקיד, למה הם לא עשו עד עכשיו מה שאנחנו עשינו. למה לא עשו את הרכבת הקלה בתל אביב? כשאנחנו נכנסנו והתחייבנו, אי האמון היה כל כך גדול, עד שאפילו כשפוצצנו את גשר מעריב אמרו שהדבר היחיד שיקרה הוא שהעיר תתמלא בפקקים ובחולדות. היום כולם רואים שיש חולדאי אחד, אבל העבודה מתקדמת.

"בגליל הציבור עמד נדהם. כולם יודעים היום מי צודק, אם בוצעו דברים או לא. כולם רואים את המהפכה ומוכנים לעמוד בקשיים תוך כדי ביצוע, כי רואים שהדברים מתקדמים. כשהוצאנו אל הפועל את הקו האדום בתל אביב, אנשים לא האמינו. המכונה הראשונה, 'גולדה', כבר חפרה 300 מטרים. לפני כמה ימים החלה 'מרגרט', המכונה השנייה, לחפור גם היא. הסינים חופרים שם, והעבודה נמשכת במלוא המרץ. גם את כל חיפה אנחנו מרשתים במערך תחבורה ציבורית".

על פי התחייבותו של כץ, אלה לוחות הזמנים לפרויקטים התחבורתיים הגדולים: סיום עבודות כביש מספר 1 - כבר בחודש מאי הקרוב, כולל שלושת הנתיבים המובטחים; הרכבת המהירה לירושלים - פחות מחצי שעה לכל כיוון - תתחיל בנסיעתה על המסילה כבר בחג הפסח בשנה הבאה; הרכבת התחתית בתל אביב תיפתח באוקטובר 2021; והקו הנוסף ברכבת הקלה בירושלים כבר נמצא בשלבי פיתוח לקראת הליך מכרזי. הרשת לירושלים, על פי חזונו של כץ, תביא לפרישת רכבות עד גבעת זאב, בנימין, גוש עציון ומעלה אדומים. בימים אלה אף נבחנת אפשרות לרכבל לנסיעת המונים ממעלה אדומים לירושלים.

הבטחת הורדה של מחירי הרכב. זה לא קרה. 

"התחייבתי להביא רפורמה לייבוא מקביל, ייבוא זעיר ותחרות בטיפול במוסכים. החקיקה הושלמה אחרי חמש שנים במקום שנה, אבל סיימנו - למגינת ליבם של אלה שעושים כסף על חשבון הציבור. אני מאמין שבתוך שנה כבר נראה את התוצאות. כמו שבשמיים הפתוחים הצלחנו, כך נצליח גם כאן, למרות ההתנגדויות. אני לא מוותר ולא אוותר. רכב הוא ההוצאה השנייה בגודלה אחרי דירה. המיסוי גבוה מאוד, ושוחחתי עם ראש הממשלה על הצורך להקל בו".

האם חזון הרכב האוטונומי תופס אצלך חשיבות בעקבות עיסקת מובילאיי?

"קודם כל, חברת מובילאיי היא חברה מדהימה. בשנים האחרונות אני מקדם מאוד התקנת מערכות התרעה ברכבים כבדים, במשאיות ובאוטובוסים, אבל נרחיב את זה גם לרכבים פרטיים בהמשך. זה יכול לסייע מאוד למניעת תאונות. מובילאיי היא לא החברה היחידה, כך שלא מדובר פה בספק יחיד. יש תחרות בענף. 

"לגבי הרכב האוטונומי, התשתיות המפותחות במדינה מתאימות מאוד עבור כלי רכב כאלה, ואני מודיע חד־משמעית שלא תהיה שום ביורוקרטיה מצידנו כדי שרכבים כאלה יתחילו לנסוע בכבישי ישראל. עיסקת מובילאיי מחזירה את ישראל לשוק הרכב, שבו היא למעשה לא היתה קיימת. זאת כי בניגוד לשלדה או למנוע - שבהם לא היה לנו מה להציע - כעת ה'מוח' של כלי הרכב נמצא כאן. מדובר בעלות של 80 אחוזים מעלות הרכב, כך שייתכן שחברות יעדיפו לייצר ולהרכיב כלי רכב בארץ. לאחרונה חתמתי עם שר התחבורה של ארה"ב על שיתוף פעולה בהקמת מגרש ניסויים לרכבים אוטונומיים בנתניה, ואנחנו הולכים להיות במרכז המפה העולמית בהקשר הזה".

נראה שמספר תאונות הדרכים עלה מאז נכנסת לתפקידך. זה מאבק חשוב שבו נכשלת.

"את כל מה שיכולנו לעשות בנושא תאונות הדרכים - עשינו. מעבר לזה יש עניין אכיפה, ששייך למשרד לביטחון הפנים, וגם נושא של תרבות הנהיגה. אם 50 אחוזים מההרוגים הצעירים בתאונות הדרכים הם מהמגזר הערבי, יש משהו בתרבות הנהיגה והאכיפה שצריך לשנות. לא בתחום התשתיות או בטיחות הרכב, שבהם אנחנו עושים הכל".

לדברי כץ, בשמונה שנות כהונתו כשר תחבורה דווקא חלה ירידה במספר תאונות הדרכים, בהשוואה לשמונה השנים שקדמו לכניסתו לתפקיד. "כל הרוג הוא עולם ומלואו, וכל פצוע הוא סבל לו ולמשפחתו; אבל אם אנחנו מדברים מבחינה סטטיסטית, אלה הנתונים. ביקורת היא לגיטימית, אבל אסור שהיא תתבסס על נתונים כוזבים אלא על נתונים אמיתיים". 

 

"סיוע לסורים - בלי להתערב"

נוסף על תפקידך כשר התחבורה, בקדנציה האחרונה אתה מכהן גם כשר המודיעין וחבר בקבינט. האם לדעתך מה שנעשה בסוריה השבוע עלול להשליך גם על ישראל?

"מה שקורה בסוריה הוא דבר חמור ביותר. מתרחש שם רצח עם מחריד כבר כמה שנים. זה לא מקרי שהטבח מתבצע על ידי אסד. הממשל האמריקני היוצא טעה במדיניות שלו. מה שקרה השבוע מוכיח את זה. אסד לא עמד בהתחייבות שלו, וארה"ב חייבת להתערב כדי שסוריה תהיה נקייה מנשק כימי. זה ממחיש את הצורך ליצור ציר עם ישראל, ארה"ב והמדינות הסוניות המתונות למזרח תיכון נקי מחתרנות איראנית ולמאבק בלי פשרות בדאעש ובטרור. הצעתי לראש הממשלה ללכת על סיוע הומניטרי לסורים, אולם בשום פנים ואופן לא להתערב צבאית. נשק כימי בסוריה הוא סכנה גדולה מאוד. איראן היא מממנת הטרור הגדולה ביותר בעולם. היא חותרת תחת משטרים ערביים ומסייעת לחיזבאללה, לחמאס ולגורמים בסוריה. 

"מנחם בגין הוביל להסכם שלום עם מצרים. שולם מחיר כבד, אבל הוא מוכיח את עצמו מבחינה אסטרטגית והוא פינה משאבים אדירים, כיוון שמצרים יצאה ממעגל המלחמות. החשש הגדול הוא שאם איראן תייצר מדינות חסות ואפשרות למתקפה קרקעית על ישראל, המדינה תצטרך להקדיש שוב משאבים רבים. ברמת הגולן, במקום שיהיה מאבק על עוד צימר, עוד חקלאות ועוד אטרקציות, יצטרכו לשעבד את המקום לטובת נוכחות צבאית מוגברת. אנחנו רואים מול מי אנחנו עומדים. אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. הרי הם לא יהססו להשתמש בכלי נשק ובטכנולוגיות שיש להם". 

כולנו עדים להתחממות בגבול הרצועה. האם אתה מעריך שפנינו לסיבוב נוסף בעזה? 

"אנחנו ערוכים מול חמאס, שכל רצונו הוא להשמיד את מדינת ישראל. הבעיה המרכזית היא שלחמאס לא אכפת מתושבי עזה. בשיח שלהם הם מוכנים ש־20 אלף איש ייהרגו במלחמה הבאה, וזה אפילו יסייע להם ברמה הבינלאומית נגד ישראל. אין לנו עניין בעזה; אין שם יהודים ולא נוכחות צבאית. אנחנו ערוכים היום טוב יותר מבעבר. אני הצעתי את תוכנית ההיפרדות, שכוללת נמל שיוקם על אי. שר הביטחון מתנגד, אולם רבים בצמרת הביטחונית והצבאית תומכים. התנגדתי להתנתקות, אולם היא יצאה אל הפועל והיום המציאות היא שאין שם יהודים. למרות זאת, הפכנו אחראים לערבים. זה אבסורד שאין כמותו".

בנושא התאגיד הציבורי קולך כמעט לא נשמע, למעט קריאתך לא ללכת לבחירות על רקע המשבר. מדוע? 

"בתחום התחבורה שעליו אני מופקד איש לא מתערב בנעשה. ראש הממשלה מגבה, שר האוצר תומך, וכך אני יכול לעבוד. אם יש דברים שבעניינם אני לא רואה עין בעין עם השרים המופקדים, אני בכל זאת מגבה אותם. כך נהגתי, למשל, עם שלושה שרי אוצר. במקרה הזה, ראש הממשלה ושרי התקשורת והאוצר מובילים מהלך לגבי השידור הציבורי, וכל שינוי חקיקה שהם יביאו יהיה מקובל עלי. 

"הדבר היחיד שהיה לי חשוב להגיד הוא שהליכה לבחירות על רקע הדברים תהיה טעות גדולה. אני שמח שהצלחתי להשפיע על כך ושמנענו בחירות מיותרות. בינתיים קרה דבר מעניין: כל שרי הליכוד אמרו לנתניהו, 'תמשיך. לא רוצים בחירות, תמשיך להוביל'. הממשלה הזאת צריכה לכהן עד נובמבר 2019. אין שום סיבה שלא. 

"גם הקואליציה הפגינה את רצונה להמשיך. אפילו ח"כ משה גפני אמר שהממשלה תמלא את ימיה, אלא אם כן יבוא קודם המשיח. והוא עוד לא חב"דניק, הוא ליטאי. בהתנהלות נכונה, הליכוד יכול להתחזק ואפילו להגיע ל־40 מנדטים".

מה חשבת על הודעתו של גדעון סער השבוע על חזרה לפעילות פוליטית בליכוד?

"הבחירות לכנסת הבאה יתקיימו במועדן. נתניהו הוא ראש הממשלה. כפי שהודעתי בעבר, ביום שהוא יסיים את תפקידו, בכוונתי להתמודד על ראשות הליכוד ואני משוכנע שאני אבחר. עד היום היו ארבעה מנהיגים בלבד, ובכוונתי להיות החמישי. זה הקו שלי והוא עקבי, בניגוד לכאלה שניסו לאתגר, הודיעו שהם מתמודדים, נסוגו, חזרו ושוב נסוגו. אני עקבי". 

כמה זמן תחכה עד שנתניהו יעזוב?

"אמרתי 'ביום שאחרי', ואני עומד מאחורי הדברים. אני לא מבזבז את הזמן בינתיים, אלא מעצב את מה שקורה במדינה. אני לא יושב וממתין, אלא עושה. גם בהחלטות שקיבלנו מאתגרים אותנו ומנסים למנוע ולעכב אותן, ולכן צריך להיות כל הזמן בעשייה". 

 

מה יגידו הפעילים? 

רבים תהו מה עבר בראשו של גדעון סער שהחליט, דווקא השבוע, להכריז על שובו - אף שהבחירות נראות רחוקות, ואף שהפריימריז לראשות הליכוד גם כך הוכרעו מזמן. על פי אחת הגרסאות, מדובר במענה מצידו למשבר התאגיד, שבו כיכבה אשתו גאולה אבן; יש אפילו מי שאומר כי היא זו שדחפה אותו למהלך. אם כשל המהלך לתקוע לנתניהו אצבע בעין באמצעות מינויה למגישה הראשית בתאגיד, כעת צריך הבעל להחליפה ולהטריד את מנוחתו של ראש הממשלה במקומה.

בתקשורת מתקבל סער במחיאות כפיים סוערות. מאז ומתמיד היה חביב העיתונאים, וגם השבוע נעטף בגל אהדה תקשורתי יוצא דופן. לא כי הברנז'ה הפכה לחובבת הליכוד, אלא להפך. חיבוקו של סער הוא חלק מניסיונה רב־השנים להחליש את הליכוד ולערער את שלטון נתניהו. השאלה הגדולה היא לא איך יתקבל סער בתקשורת, אלא בקרב פעילי הליכוד. מה יהיה חזק ממה: הדמות החדשה והרעננה שהצליח לעצב לעצמו בתקופת היעדרו, או הזיכרון כי פרש מהליכוד בטריקת דלת, ניסה ליצור אלטרנטיבה על ידי מפלגה עצמאית תוך כדי חיבור לדמויות כמו משה כחלון, בוגי יעלון ויאיר לפיד, תקף את ממשלת הליכוד במהלך צוק איתן - ורק אחרי שכל אלה לא צלחו, חזר על ארבע לשורות המפלגה שבה בעט? בליכוד אוהבים דמויות חזקות ולא נרתעים גם מכאלה המאתגרים את ראש הממשלה. אין ספק שסער הוא דמות חזקה, אבל בליכוד לא אוהבים נוטשים, ומעטים הם אלה שהצליחו לעזוב ולפלס את דרכם חזרה. נראה כי יהיה עוד הרבה זמן לבחון את עניינו של סער, כי אם להסיק מכפי שהדברים נראים כעת, הבחירות עוד רחוקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו