"ועדות המשמעת באקדמיה מורכבות מחברי הסגל המוסד האקדמי – דבר שמקשה עליהם לנקוט הליכים משמעתיים באופן בלתי תלוי נגד עמיתיהם", כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנוגע לעבירות המשמעת במוסדות האקדמיים בישראל. ממצאי הדו"ח עולה עוד כי האוניברסיטאות והמכללות מתקשות להתמודד עם עבירות משמעת של המרצים שלהם - ומגלות אוזלת יד בכל הקשור לאיתור העבירות, הדיווח עליהן ומיצוי הליכים נגד מרצים עבריינים.
הביקורת העלתה כי רובן המוחלט של המוסדות שנבדקו (19 מ-26 מוסדות), דיווחו למשרד מבקר המדינה כי בשנים 2010-2015 לא היו כלל תלונות על הסגל, לא מצד חברי סגל אחרים ולא מהסטודנטים. מנגד, בדקו במשרד מבקר המדינה מוסדות אשר נקטו הליכי משמעת בעניינם של חברי סגל, 24 תלונות נגד חברי סגל שלא הבשילו כדי הגשת תביעות משמעתיות נגדם. מהבדיקה עולה כי בתשע מהתלונות הסתיימו ההליכים בפרישה או בפיטורים של המרצים מבלי למצות את הדין המשמעתי אתם. 12 מהתלונות לא נבדקו כלל והטיפול בשלוש תלונות חמורות נוספות נעשה רק לאחר שהחלה עבודת המבקר ובעקבותיה.
ההטרדה המינית הסתיימה במכתב התנצלות
בין השאר, עוסק הדו"ח בטיפול בעבירות של הטרדות מיניות מצד אנשי סגל אקדמי: אחד המקרים הבולטים בעניין זה אירע באוניברסיטה העברית בתחילת שנת 2013. סטודנטיות וחברה בסגל האקדמי, הגישו בנפרד תלונה על הטרדה מינית מצדו של אחד המרצים. הממונה על המשמעת קיים בירור עם המרצה בסיומו נחתם הסכם טיעון, לפיו הוא ישלח למתלוננות מכתב התנצלות ויתחייב שלא לחזור על התנהגותו, כמו כן הוא לא ידריך סטודנטיות ולא יעסיק עוזרות מחקר, ואם יפר את התחייבויותיו - יועמד לדין משמעתי.
בעקבות כך נסגר התיק המשמעתי נגדו. אלא שבאפריל 2015 התקבלו תלונות נוספות על הטרדה מינית מצדו של אותו מרצה ובעקבות כך הוחלט לאסור עליו להיכנס לתחומי הקמפוס. משרד מבקר המדינה טוען כי ההחלטה לא לנקוט הליך משמעתי אינה מתיישבת עם הסכם הטיעון ואינה מתיישבת עם התקנות למניעת הטרדה מינית.
רוב עבירות המשמעת של הסטודנטים – הונאה במבחנים ובמטלות
באשר לעבירות משמעת של הסטודנטים: בשנים 2015-2010 נרשמה מגמת גידול בהיקף עבירות המשמעת ב-18 מתוך 26 האוניברסיטאות והמכללות שנבדקו. בביקורת נמצא כי היקף עבירות המשמעת גדל מאוד במספרים מוחלטים גם יחסית לגידול במספר הסטודנטים, כשמרבית עבירות המשמעת של סטודנטים הן הונאה במבחן והונאה בעבודה.
לטענת אנשי המבקר, בהתחשב בגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף עבירות המשמעת של סטודנטים אין המוסדות להשכלה גבוהה משתמשים באופן המיטבי באמצעי משמעת והסברה כדי למנוע את התופעה. בדו"ח מצוין כי בביקורת הנוכחית נמצא כי בשנים 2015-2010 שיעורם של הסטודנטים מהמגזר הערבי בקרב הסטודנטים שזומנו לוועדות המשמעת היה גדול פי שלושה משיעורם בקרב כלל הסטודנטים.
אנשי המבקר המליצו לשקול להקים גוף משמעתי אחד לכל הסגל האקדמי - גוף שיהיה בלתי תלוי בחברי הסגל ובמוסד, ותפקידו יהיה לטפל בהליכי המשמעת הננקטים נגד אנשי הסגל באקדמיה. עוד מומלץ כי בכל פעם שחברי סגל מבצעים עבירות משמעת חמורות, על המוסדות לקיים את ההליך המשמעתי ולא להחליפו בהליכי שימוע או בסיום העסקה.
באשר לסטודנטים, ממליץ הדו"ח כי המכללות והאוניברסיטאות בשיתוף מל"ג ליצור לסטודנטים תקנון משמעת אחיד עבור כל המוסדות להשכלה הגבוהה או לקבוע אמות מידה אחידות שישמשו בסיס מחייב לתקנון המשמעת.