שני ספרים הצליחו לטלטל אותי בצעירותי בעוצמה רבה. אחד מהם היה "הזר" של אלבר קאמי. האחר - "פרפר" (PAPILLON - בשמו המקורי בצרפתית) של אנרי שארייר. מה היה כל כך משמעותי בספרו של עבריין קטן ממונמארטר שהציב אותו בליגה אחת עם קאמי? דומה שעבורי היה זה חוסר הצדק כלפי שארייר, שהואשם שלא בצדק ברצח והוגלה אל מציאות שהיא סיוט מתמשך עבור כל אחד מאיתנו - שהפך אותו לקריאה כל כך חשובה.
שארייר, מחבר הרומן וגיבורו, נשלח הרחק מעבר לאוקיינוס (גויאן הצרפתית) בעוון פשע שלא ביצע. הוא נכלא בכלא זוועתי והרפתקאות מסמרות שיער לא מפסיקות להתרגש עליו. עלילת הספר מגוללת את שרשרת ניסיונות ההימלטות הנועזים שלו - במשך 13 שנה - עד לבריחה המוצלחת.
כריכת הספר
הכתיבה החשופה וחסרת הרחמים של שארייר הפכה את הספר - שנמכר ב־13 מיליון עותקים ואף עובד לסרט בלתי נשכח - לטקסט בעל מקדם הזדהות גבוה במיוחד. כולם הזדהו עם הפושע הקטן ועם תלאותיו. אמנם כבר מעת יציאתו לאור היו תהיות לגבי אמינות הסיפור של שארייר. המו"ל של "פרפר", רובר לאפון, שלח ב־1969, שנת יציאתו של הספר, שליח מיוחד לאי שבו היה שארייר עצור רק כדי לבדוק את העובדות המצוינות בו. גם כיום מתעסקים בצרפת בבילוש אחר הפרטים הקטנים ב"פרפר", כאילו לא עברו כמעט 50 שנה.
ואכן, השבועון הצרפתי "לה פואן" פירסם לפני ארבע שנים כתבה המתחקה אחר סיפור אחת הבריחות של שארייר מהכלא בגויאן הצרפתית ב־1934, שהביאה אותו עד לבית כלא בסנטה מרטה בקולומביה. שם, התיאורים של שארייר לא בדיוק תואמים את המציאות. שארייר, לדוגמה, מתאר ב"פרפר" כיצד תאי המעצר שבהם היה מוחזק הוצפו על ידי מי הים, בזמן שבמציאות הכלא היה מרוחק 2.5 ק"מ מהחוף. לאפון שלח את הכתב רוז'ה ז'אן סגלה לגויאן, לסורינאם, לטרינידד, לוונצואלה ולקולומביה על מנת להתחקות אחר פרטי הסיפור. הממצאים הוכיחו חוסר אמינות. אבל למי אכפת.
"פרפר" הוא אוטוביוגרפיה מרתקת, ותרגומו החדש של רפי קינן הופך את הטקסט לכזה שגם הקוראים הצעירים יותר יזדהו איתו. "ארבעים האסירים האלה נמצאים כאן כבר שנים, המקום הרקוב הזה נכנס להם לנשמה, הם מגיבים אחרת מאיתנו. קח, למשל, את ה'קניבלים' או את אלה עם הנמלים או את זה ששם רעל במרק, ולא היסס להרעיל שבעה אנשים שלא עשו לו כלום כדי לחסל איש אחד".
אימת הכלא והאי המסויט מבעבעת מתוך הדף גם כשקוראים את "פרפר" במאה ה־21. כי ההרפתקאות של שארייר הן סיוטיו של כל אדם מודרני. זו קריאת חובה והזדמנות מצוינת, גם עבורי, לחזור אל הקלאסיקה הזו.
פרפר / אנרי שארייר; מצרפתית: רפי קינן; ספרי עליית הגג, 551 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו