עוד לפני ששופטת בית הדין הצבאי, אל"מ מאיה הלר, הקריאה את גזר דינו של אלאור אזריה, הודיעו סנגוריו כי בכוונתם לערער על הרשעתו בהריגה וכי בתוך 15 ימים יגישו לבית הדין הצבאי לערעורים את הערעור, או את עיקריו.
הסנגורים, עורכי הדין אייל בסרגליק ואילן כץ, ביחד עם עו"ד יורם שפטל שהצטרף לקראת הגשת הערעור, ציינו כי 18 חודשי מאסר הם עונש קל ביחס לעבירת ההריגה. שפטל תקף ואמר כי "התביעה הצבאית צמאה לדמו של אלאור וגזר הדין מוכיח את זה. העובדה שהשופטים קבעו גזר דין שהוא מחצית מהמינימום שדרשה התביעה, מוכיחה כי הם היו צמאים לדמו של אלאור". עורכי הדין בסרגליק וכץ הוסיפו כי "גזר הדין שונה בתכלית מהכרעת הדין. ראיות רבות שלא התקבלו לעניין הכרעת הדין וביניהן השפעת התבטאויות שר הביטחון דאז והרמטכ"ל על ההליך השיפוטי, התקבלו בגזר הדין. פנינו לערעור, יש מספיק ראיות מזכות".
אם אכן תגיש ההגנה ערעור, היא תוכל לבקש מבית הדין הצבאי לערעורים לדחות שוב את מועד כניסתו של אזריה לכלא הצבאי. כעת, על פי החלטת בית הדין אתמול, ייכנס אזריה לכלא ב־5 במארס. בהנחה שיבחרו הסנגורים לא להגיש ערעור, הם יוכלו להגיש בקשה ל"המתקת עונש". הגורם המוסמך לאשר בקשה זו הוא ראש המחוז השיפוטי, קצין בדרגת אלוף, ובמקרה זה אלוף פיקוד המרכז. פנייה כזו ניתן להגיש רק לאחר שפסק הדין הופך לחלוט, שלא ניתן לערער עליו.
תיאורטית, גם התביעה הצבאית יכולה להגיש ערעור על עונש המאסר הנמוך יחסית שגזר בית הדין הצבאי על אזריה. בפרקליטות הצבאית ציינו כי התביעה לומדת כעת את גזר הדין, וטרם התקבלה החלטה בנושא. במקרה שהסנגורים אכן יבחרו לערער ופסק הדין הסופי יינתן על ידי בית הדין לערעורים, הגורם המוסמך להקל בעונש הוא הרמטכ"ל. על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים ניתן לערער לבית המשפט העליון, אך הערעור הוא ברשות, ולא בזכות, כלומר בית המשפט העליון אינו מחויב לדון בערעור. התובע, סא"ל (מיל') נדב ויסמן, אמר בתום הדיון כי "ברור לנו שזה לא יום קל עבור הנאשם ומשפחתו, אבל את הדין צריך לעשות והדין נעשה".
אפשרות נוספת העומדת בפני אזריה היא פנייה לנשיא המדינה. הנוהל לדיון בבקשת חנינה מהנשיא מחייב שהבקשה תוגש על ידי הנידון עצמו, או על ידי בא כוחו בהסכמתו ועל דעתו. כשמדובר בחנינת חיילים, כל הפניות לנשיא מועברות ללשכת שר הביטחון לצורך קבלת חוות דעתו, וכך גם ללשכת הרמטכ"ל, הפצ"ר וראש אכ"א, שמעבירים חוות דעת לנשיא.
הסערה בעקבות גזר הדין לא פסחה גם על המערכת הפוליטית. רה"מ נתניהו, שנחת אמש באוסטרליה, אמר עוד לפני שניתן גזר הדין כי "יש לשקול את האפשרות של מתן חנינה, שרים רבים יתמכו במהלך כזה. מדובר בנסיבות מיוחדות, ואני מאמין שלאור הנסיבות הללו יש לאפשר חנינה".
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר כי "עכשיו אני מקווה שכל הצדדים יעשו מה שצריך על מנת לסיים סופית את העניין. גם מי שאינו אוהב את גזר הדין מחויב לכבד את בית הדין. מערכת הביטחון צריכה לעמוד לצד החייל והמשפחה. מדובר בחייל מצטיין, ומצד שני במחבל שבא להרוג יהודים, ואת זה כולם צריכים לקחת בחשבון".
השרה מירי רגב אמרה כי "זהו יום עצוב. גזר הדין קשה. אלאור לא היה צריך לשבת יום אחד בכלא בנוסף למה שכבר ריצה. זהו לצערי המשך ישיר למשפט השדה שנעשה לו. אני שבה ומבקשת מהרמטכ"ל להמליץ לחון את הלוחם אלאור אזריה על פי סעיף 55 לפקודות ההגנה".
השר נפתלי בנט אמר כי "ביטחון אזרחי ישראל מחייב חנינה מיידית לאלאור, שנשלח להגן על אזרחי ישראל בעיצומו של גל טרור סכינים פלשתיני וכל הליך החקירה זוהם מיסודו. גם אם שגה, אסור שאלאור יישב בכלא. כולנו נשלם את המחיר".
מנגד, ראש האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי "ביהמ"ש גילה רגישות והבנה למצוקת החייל ומצד שני יישם כמתחייב את ההקפדה המוחלטת על עקרון טוהר הנשק בצה"ל. אזריה הוא קורבן של נסיבות מדיניות בלתי אפשריות". יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי "הקריאות לחנינה לאזריה הן זילות גזר הדין. מנסים להלבין מעשים שדגל שחור אדיר מתנוסס מעליהם".
בהכנת הידיעה השתתפו ארז לין, עם פמליית רה"מ, שלמה צזנה ומתי טוכפלד