שני לוויינים זעירים ישראליים שוגרו לחלל

שני לוויינים ישראליים אזרחיים שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שוגרו היום (רביעי), בבוקר בהצלחה לחלל. הלוויינים שוגרו על גבי משגר של סוכנות החלל ההודית יחד עם 102 לוויינים נוספים מרחבי העולם – מספר שיא עולמי של לוויינים המשוגרים על גבי אותו משגר. השיגור הוכתר בהצלחה.

מלבד הלוויינים הישראליים, 88 מהלוויינים ששוגרו על גבי המשגר ההודי PSLV הם לוויינים זעירים השייכים לחברה אמריקנית. שלושה לוויינים נוספים מהודו והשאר מהמדינות קזחסטן, הולנד, שוויץ, ואיחוד האמירויות. המשקל הכולל של כל 102 הלוויינים על גבי המשגר ההודי הוא 1378 ק"ג.  פרט לשלושת הלוויינים ההודיים ששוחררו בגובה נמוך יותר, שאר 101 הלוויינים נכנסו למסלול בגובה 500 ק"מ מעל כדור הארץ תוך מספר דקות מרגע השיגור. המשגר טס במהירות 27,000 קמ"ש - פי 40 ממהירות של מטוס נוסעים ממוצע.

הלוויינים הישראליים ישמשו חוקרים מהארץ ומהעולם למטרות מחקר של תופעות אקלים ולניסויים רפואיים. שר המדע אופיר אקוניס אמר לכבוד השיגור, "אנו גאים לראות איך המחקר הישראלי ממריא וגאים בהישגי החוקרים הישראלים שפיתחו שני לוויינים קטנים וחכמים שיסייעו בקידום מחקרים ברפואה ובאיכות סביבה לטובת האנושות כולה". 

אחד הלוויינים הישראליים ששוגר הוא BGUSAT, פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולמשרד המדע במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן גוריון. הלוויין שוקל 5 קילוגרמים וגודלו מעט יותר מקרטון חלב. הלוויין מצויד במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר. בלוויין משולב שבב ייחודי שפותח על ידי חברת 'רמון צ'יפס' הישראלית והוא בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים.
 

מפתחים את הלווין // צילום: דיגיטל פארמה

הלוויין יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה, תמונות שבעבר נאלצו החוקרים לרכוש מלוויינים זרים בעלות גבוהה. סוכנות החלל הישראלית הקצתה סכום של כמיליון שקלים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. 

הלוויין הישראלי השני ששוגר על גבי אותו משגר שייך לחברת ספייספארמה (SpacePharma) הישראלית שפיתחה לראשונה בעולם ננו לוויין ובו מעבדה עם 4 ניסויים שנשלטים על ידי אפליקציה ישירות על ידי החוקרים. הנתונים מהניסויים משוגרים חזרה לכדור הארץ, והחוקרים יכולים לצפות בהם בזמן אמת ולשלוט בהם באמצעות הטלפון החכם. המערכת האוטומטית המשולבת במעבדה מאפשרת לשנות את מהלך הניסוי, לקבל נתונים כמו קרינה, טמפרטורה ועוד ולצלם תמונות מיקרוסקופיות. הלוויין, שמשקלו כ-4.5 ק"ג, מאכלס ארבעה ניסויים שיבדקו את השפעת תנאי חוסר כבידה על חומרים, בהם גם ניסוי של חוקר ישראלי.  

זו רק יריית הפתיחה בסידרה של שיגורים מתוצרת ישראל. בסוף החודש ישוגר לוויין מפרויקט דוכיפת 2, הכולל זעירים בגודל של 22*10*10 ס"מ ובמשקל של 1.8 ק"ג בלבד. הלוויין פותח על ידי תלמידי ישראליים ממרכז המדעים בהרצלייה בשיתוף סוכנות החלל הישראלית ועיריית הרצלייה. יותר מ-80 תלמידים ברחבי הארץ – אופקים, ירוחם, עפרה, חורה (הפזורה הבדואית) – עמלו במשך שנתיים על פיתוח הלוויין. הלוויינים יחקרו את שכבת התרמוספֵרה התחתונה מגובה 400 ק"מ ומטה מסלול של שנה סביב כדור הארץ. בעזרת חיישנים מדויקים על גבי הלוויינים יועברו נתוני מיפוי של התרמוספרה, שיסייעו בין היתר בהעברת אותו GPS. 

ביולי ישוגר "ונוס", הלוויין הישראלי הראשון לצרכים אזרחיים, מיועד לניטור שדות וחלקות אדמה מהחלל למטרות מחקרי סביבה, ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד. הלוויין מצויד במערכת הנעה חשמלית חדשנית מתוצרת רפאל לתחזוקתו במסלול.

הלוויין נבנה בתעשייה האווירית לישראל בפרויקט משותף לסוכנות החלל הישראלית CNES, לסוכנות החלל הישראלית. הלוויין נמצא בשלבי סיום בנייה ובמאי יישלח לשיגור שיתקיים מגינאה הצרפתית. 

חוקרי הטכניון מתכננים לשגר לחלל בסוף השנה טיסת מבנה של שלושה ננו-לוויינים, במשקל עד שמונה קילו כל אחד, שיטוסו יחד במבנה מבוקר, יתקשרו ביניהם וישהו בחלל יותר משנה. מטרתו העיקרית של הפרויקט היא להוכיח שניתן להחזיק מבנה מבוקר של לוויינים במשך שנה במסלול של 600 ק"מ מעל פני הקרקע, דבר שלא נוסה עד כה. מבחינה טכנולוגית, הפרויקט ידגים כיצד ניתן לנהל להק לוויינים בחלל גם ללא שימוש בדלק כלל. 

לקינוח תשוגר בסוף השנה החללית של פרויקט SpaceIL, שאמורה לנחות על הירח. השיגור הוא במסגרת תחרות של גוגל, שבה חמש קבוצות מהעולם מתוך 16 קבוצות שהחלו את הפרויקט, ינסו להנחית חללית על הירח ולאחר מכן להניע אותה למרחק של 500 מטרים לפחות מנקודת הנחיתה, כשהחללית גם מתעדת את הנחיתה ומשגרת תמונות לכדור הארץ.