1 הניצחון הגדול של הפועל ירושלים אמש על ניז'ני נובוגרוד (76:98) היה בניגוד גמור ל-DNA שלה העונה. במקום תצוגות סוליסטיות של הגארדים ראינו דומיננטיות מהגבוהים. במקום השתוללות מעבר לקשת ראינו הכנסת כדורים לצבע, שוב ושוב, בעיקר בפיקנרול. ובעיקר - במקום הרפיסות והנרפות האופיינית בריבאונד, קיבלנו קבוצה שמתנפלת על כל כדור שניתז מהטבעת עם לא פחות מ-46 ריבאונדים, 16 מהם בהתקפה.
למעשה, זה היה אחד ממשחקי הריבאונד הטובים של ירושלים ביורוקאפ. צחוק הגורל הוא שאחד משיאי הריבאונד הקודמים של ירושלים הושג ב-2006, בניצחון חוץ על סיינה של סימונה פיאניג'אני (47 ריבאונדים). אגב, שיא כל הזמנים של ירושלים בריבאונד עומד על 49, והוא הושג ב-2012 בניצחון על בודיבלניק קייב במלחה.
2 כששאלנו את פיאניג'אני אם סגנון המשחק הלא אופייני אך המוצלח מאוד זה משהו שהולך לחזור על עצמו, הוא כמעט התנצל. "לכל משחק יש את החיים שלו. במשחק הזה ידענו שניז'ני שומרת אזורית עם חור גדול בצבע, וניצלנו את החולשה הזאת עד הסוף. לא בכל יום נפגוש בקבוצה עם חולשה כזאת ועם סגנון הגנה כזה, ובפעמים אחרות נצטרך לעבוד על תוכנית משחק שונה".
פיאניג'אני צודק כמובן בניתוח המקצועי שלו, אך כאן נכנס אלמנט אחר של פילוסופיית כדורסל: האם המאמן מתאים את עצמו לאירועים במשחק, או שמא הוא מצליח להשליט תוכנית משחק וכופה על היריב לעשות את ההתאמות. אתמול פיאניג'אני דבק באסטרטגיה השנייה ולמאמן הרוסי לא היו תשובות. ככל שהוא יצליח לעשות זאת לאורך העונה, כך ירושלים תגיע רחוק יותר. ברוב ההפסדים של ירושלים העונה פיאניג'אני היה על תקן המגיב ולא היוזם, וזה ההבדל הגדול.
שון ג'ונס. מאוד מופנם, ביישן ושקט
3 בסיום המשחקים ביורוקאפ, התקשורת מוזמנת לחדרי ההלבשה כדי לראיין את השחקנים. לשון ג'ונס יש ריטואל קבוע: הוא מחכה 15 שניות כדי לוודא שאף אחד מתעניין בו – ואז בורח למקלחות. אתמול הוא כבר היה במקלחת כשנכנסנו, אבל מהר מאוד דאגנו לשלוף את השחקן המצטיין ולהושיב אותו לכמה שאלות.
ג'ונס הוא בחור מאוד מופנם, ביישן ושקט. היה אפשר לראות שהוא נבוך מתשומת הלב התקשורתית. "רק רציתי להיות יעיל בדקות שלי על הפרקט", אמר, כמעט בלחישה, "אני תמיד מנסה להיות מוכן שיקראו לי, ולתת את מה שאני יודע, שזה סיומת טובה, ריבאונדים והגנה קשוחה".
כל הזרים של ירושלים העונה פרט לג'ונס הם מנוסים מאוד, ויש שיגידו שחלקם מעבר לשיא. ג'ונס הוא אחד היחידים שיש לו את מרכיב ה"אפסייד" – ששיא הקריירה עוד לפניו. סגנון המשחק של פיאניג'אני ידוע ככזה שמבליט את הקלעים ומחביא גבוהים כמו ג'ונס, ואולי זו הסיבה שעד כה הוא לא הצליח לבוא לידי ביטוי. ימים יגידו אם המשחק אמש היה נקודת התפנית.
4 הניצחון אתמול הבטיח כמעט סופית על ההעפלה של ירושלים לרבע גמר היורוקאפ. השאלה הגדולה היא מאיזה מקום היא תעלה. בשבוע הבא מחכה לה זניט סנט פטרסבורג, שלדעת רבים היא הטובה בבית. זניט כבר הפסידה לניז'ני, ואמש ניצחה את ריטאס וילנה. ניצחון ירושלמי ברוסיה יבטיח כמעט באופן סופי את המקום הראשון בבית, אך גם הפסד לא יהיה אסון גדול בתנאי שהאדומים ישמרו על הבית בהמשך הדרך.
