אבל כבד בעולם החרדי. הרב יוסף שלום אלישיב (102), בכיר הפוסקים בעולם החרדי ואחד הרבנים החשובים ביותר בדורות האחרונים, הלך אתמול אחר הצהריים לעולמו. כ-250 אלף איש, בהם רבנים, אנשי ציבור ופוליטיקאים ליוו אמש את הרב בדרכו האחרונה. הלווייתו של הרב אלישיב יצאה מביתו שבשכונת מאה שערים לכיוון הר המנוחות. רחובות רבים בבירה נחסמו לתנועה, והחל משעות אחר הצהריים יצאו אלפים גם מבני ברק וגרמו לקריסת התחבורה הציבורית בעיר. מארגוני ההצלה נמסר כי כחמישים איש נזקקו לטיפול בעקבות הדוחק הרב ששרר במהלך מסע ההלוויה. הרב אלישיב היה מאושפז בחודשים האחרונים בביה"ח שערי צדק בירושלים עקב בעיות בריאותיות רבות. בתקופה זו היה מצבו הרפואי של הרב קשה, אך אנשיו והרופאים דיווחו לעיתים על התאוששות מפתיעה, ולפעמים הוגדר מצבו כנס רפואי. הרב היה ראש הציבור הליטאי - הסמכות ההלכתית הבכירה ביותר של העולם החרדי. הוא היה בעל השפעה רבה על מרקם החיים בישראל בשנים האחרונות; הוא כופף ובנה ממשלות, פירק והרכיב קואליציות, הנהיג את הדרך החרדית בממשלה וקביעותיו הכריעו מספר רב של סוגיות שעל סדר היום הישראלי. זכה להעמיד יותר מ-1,000 צאצאים הרב אלישיב נולד לאביו ולאמו, בת של רב מקובל, בעיר שאוויל בליטא בשנת 1910 רק אחרי 17 שנות נישואים, וכיום "פיצה" על כך ביותר מאלף צאצאים. כשהיה בן 20 נישא לבתו של הרב אריה לוין, אחת הדמויות הבולטות במחנה הדתי-לאומי שכונה גם רב המחתרות בזכות הקשר שלו עם אסירי האצ"ל והלח"י. בשנת 1938 הוסמך הרב אלישיב לרבנות ובשנת 1952 החל בקריירה הדיינית שלו בצורה יוצאת דופן: הרב הראשי יצחק הרצוג (אביו של הנשיא השישי חיים הרצוג וסבו של ח"כ יצחק הרצוג) נתקל בבעיה של אישה עגונה שבעלה נעלם. הרב הגיע לישיבה שבה למד אלישיב וביקש מהתלמידים שיציעו פתרון. בתשובה כתב אלישיב מאמר הלכתי מבריק, שהרשים את הרב הראשי ואף אומץ על ידו, וכך צורף התלמיד החכם לבית הדין העליון ללא בחינות מוקדמות. במשך 20 שנה כיהן הרב בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, למרות התנגדות רבנים מובילים אנטי-ציונים. בשנת 1972 נטש בזעם את הרבנות בעקבות החלטת הרב הראשי דאז שלמה גורן בפרשת "האח והאחות", שהסעירה את המדינה, להתיר לאח ואחות ממזרים להתחתן - קביעה שאליה התנגד הרב אלישיב באופן נחרץ. מתון בנוגע לעמדות מדיניות כמרבית הרבנים החרדים, נחשב הרב אלישיב מתון בכל הקשור לעמדות מדיניות, אך חשדן באופן תמידי כלפי מפלגות השמאל, בעיקר בשל אופיין החילוני. דריסת הרגל הראשונה של הרב בתחום הפוליטיקה היתה ב-1988, אז נענה להזמנת הרב שך לכהן כאחד ממנהיגי מפלגת דגל התורה שהוקמה באותה תקופה. בשנת 1999 החליט הרב אלישיב שאנשיו יצטרפו לקואליציה שהקים רה"מ דאז אהוד ברק עם מרצ והשמאל כדי להגן על בני הישיבות מגיוס לצה"ל. כמה שבועות לאחר מכן הורה לאנשיו לצאת מהממשלה בעקבות פרשת המשחן (רכיב בטורבינה) שהעבירה חברת החשמל במהלך שבת. כשש שנים אחר כך, בהתנתקות מעזה - שאליה התנגד נחרצות - הסכים הרב שנציגיו יצטרפו לממשלה לאחר שהובטח כי לא יוכנסו לימודי ליבה למוסדות החרדיים. בין לבין קבע הרב תקדים כאשר הסכים שנציגו אורי לופוליאנסקי יתמודד לתפקיד רשמי כראש עיריית ירושלים, אף שעד היום חברי הכנסת האשכנזים החרדים לא קיבלו על עצמם תפקידי שר בכירים כדי שלא להיות שותפים רשמיים בישיבות ממשלה ובקבלת החלטות בעלות אופי חילוני במדינה. חלק מתפיסותיו עוררו סערה הרב אלישיב נחשב לבעל תפיסות הלכה מחמירות שעוררו לא פעם סערה, בהן הפסיקה לגבי קביעת זמן מוות מוחי, שלשיטתו נהוגה רק כאשר הלב נדם ולמעשה מוציאה ממעגל תורמי האיברים את כל המגזר החרדי-אשכנזי. קביעה נוספת שעוררה מהומה היתה בנושאי היתר מכירה בשנת השמיטה, שהיתה עלולה לגרום להפסדים קשים לחקלאים. בניגוד לשאר הרבנים, הרב לא נהג להופיע בפני הציבור ומיעט להתבטא כחלק מאורח חיים סגפני שגזר על עצמו. בשנת 2009 נולד לרב אלישיב נכד-נין (דור שישי), עובדה מרשימה לנוכח טרגדיות משפחתיות שפגעו בו בצעירותו. בשנת 1948 בתו הקטנה רבקה, בת שנה וחצי, נהרגה מפגיעת פגז ירדני בזמן שהיתה בזרועותיה של אחותה הגדולה יותר לאה. זמן לא רב לאחר מכן איבד הרב גם את בנו התינוק יצחק, שחלה ומת זמן קצר אחרי שנולד.
הרב אלישיב 1910 - 2012
כ-250 אלף השתתפו בירושלים במסע ההלוויה של בכיר הפוסקים בעולם החרדי • הרב אלישיב נחשב לסמכות הבכירה של הציבור הליטאי והשפיע על תהליכים חברתיים ופוליטיים בארץ
