צילום: //

מתי כדאי לפנות למרפאת כאב?

לפי נתונים בינלאומיים, ובעיקר ארגון האומות העולמי WHO אחד מכל חמישה אנשים סובל מכאבים בכל רגע נתון. רוב הכאבים הללו חולפים כעבור מספר ימים. יחד עם זאת, אחד מכל עשרה אנשים סובל מכאב כרוני כל שנה

בארצנו השכיחות של התופעה היא כ - 17% מהאוכלוסיה הבוגרת, 5% צעירים עד גיל 20. משמעות המספרים הללו היא כי בישראל כמליון סובלים מכאב כרוני!  כשליש מגדיר את הכאב כקשה מנשוא. כחמישית מהסובלים מכאב כרוני, סובלים מעבר לעשרים שנה. 80% מעל שנתיים. כרבע מכל אלו סובלים מכאבי ראש -צוואר למינהם כולל מגרנה. רבע נוסף מכאבי גב תחתון. 65% מהסובלים מכאב כרוני, פונים ליותר מרופא אחד.

כאב כרוני משבש את איכות החיים - משפיע על תעסוקה, נהיגה, מצב רוח, חיי מין, שינה ופעילות גופנית וחברתית. שיבושים אלו גורמים לבדידות, הסתגרות, מצב כלכלי רעוע ומשקל יתר הגורמים לדכאון ולחרדה ויחד כולם מורידים את סף הכאב ומגבירים את הסבל מהכאב הכרוני. מעגל הסבל הזה מזין ומחזק את עצמו וקשה לצאת ממנו ללא עזרה. בספרות הרפואית מוכרת היטב התופעה שאנשים הסובלים ממיגרנה או מכאבי גב ממושכים סובלים גם מדכאון שפעמים רבות אינו מטופל כיאות ולכן מחמיר את הסבל והכאב.

אנשים הסובלים מכאב מתמשך פונים לרוב לרופא המשפחה, לאורטופד, לנוירולוג וליועצים אחרים. חלק נכבד פונה גם לרפואה אלטרנטיבית כמו דיקור סיני, שיאצו, רפלקסולוגיה, הומאופטיה, כירופרקטיקה וכד’.

כאשר פניה זו לא נושאת פרי והכאב מתמשך ולעיתים מתווספים אליו גם תופעות לוואי של טיפולים, כגון תרופות, זריקות או ניתוחים מיותרים, מגיעים הסובלים למרפאת כאב. כלומר האוכלוסיה המגיעה לטיפול מרפאת כאב היא של אנשים שלא רק סובלים כאב כרוני, אלא גם מיואשים ומתוסכלים מהמערכת הרפואית שלא הקלה עליהם ולעיתים גם החמירה את מצבם. דבר נוסף שרכשו אנשים אלו בדרך היא חשדנות רבה כלפי רופאים ומרפאים למינהם.

עקב כל הנאמר עד כה, האתגרים העיקריים העומדים בפני הרופאים המומחים הפועלים במסגרת מרפאת כאב, הנם:

  • רכישת אמון של המטופל ומשפחתו.
  • הבנת כל מרכיבי הסבל והכאב, כלומר ידע נרחב במחלות ובעיות גופניות למינהן, יחד עם הבנה של יחסי הגומלין ביניהן לבין רגשות ותפקוד חברתי.
  • עידוד המטופל ומשפחתו לקחת חלק בטיפול באופן רציף ומתמיד.
  • לשלב יסודות טיפוליים מתחום הרפואה, מדעי ההתנהגות והחברה לכלל טיפול מקיף אחד הקושר בין כל המרכיבים.
  • לתמוך ולסייע בשינוי הרגלים מזיקים כמו עישון, משקל יתר, חוסר פעילות ועוד.

אי לכך, כדי להציע טיפול בעל פוטנציאל ריפוי גבוה לכאב כרוני, יש צורך בגישת הרפואה השלמה. גישה זו פותחה בישראל בשנות התשעים ומסתמכת על גופי ידע גדולים של רפואה מערבית מתקדמת ומעודכנת, ידע נרחב בסוגי תרופות וטיפולים לסוגי הכאב הפיזי השונים, ידע ונסיון בסיוע נפשי, חברתי ובדרכים לאמן אנשים לשנות הרגלי חיים ממושכים.

ככל שאנשים הסובלים מכאב כרוני יגיעו מוקדם יותר לטיפול מרפאת כאב, כך יהיה קל יותר לטפל באופן יסודי בכאב, למנוע החמרת תסמונות כאב כרוני כמו פיברומיאלגיה, מיגרנה, מעי רגיז, סף נמוך, דכאון, חרדה ואחרות. באופן זה ניתן לטפל לא רק בכאב ובסבל, אלא גם למנוע את הופעתם מחדש.

בשנים האחרונות יותר ויותר מומחים ברפואת משפחה שהוכשרו ברפואת כאב ורפואת שריר שלד, מאיישים את מרפאות הכאב, לעומת שנים קודמות בהן איוש המרפאות היה על ידי רופאים מרדימים. המומחים החדשים מכירים את המחלות והמצבים הגורמים לכאב, בעלי ידע מתחום הרפואה השלמה ובנוסף לטיפול בכאב ובסבל פועלים יחד עם המטופלים לשיפור איכות חייהם.

לסיכום: אם בן משפחה סובל מכאב ממושך כולל מיגרנה, כאבים בגב, כאבי צואר או כתפיים וכדומה, כדאי להפנותו למרפאת כאב הפועלת בגישת הרפואה השלמה - ברשת מזור לכאב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...