משרד הבריאות נגד המחירים המופרזים של חברות התרופות

עלות התקציב הציבורי לתרופות החדשות למחלות סרטן גדלה בעשור האחרון ב־242%, כך שבעוד ב־2006 כל חולה שקיבל תרופה חדשה לסרטן עלה למדינה כ־29 אלף שקלים בשנה, ב־2016 הוא עולה כ־71 אלף שקלים בשנה. כך עולה מנתונים פנימיים של משרד הבריאות, שסוכמו במסמך מיוחד הנחשף כאן בראשונה. 

הנתונים מתבססים על החלטות ועדת סל שירותי הבריאות (ועדת "סל התרופות") בעשור האחרון. נתונים אלה ממחישים כי נדרש כל שנה תקצוב ציבורי הולך וגדל לתרופות החדשות והיקרות שמתווספות לסל התרופות.

לדברי בכירים במשרד הבריאות ובקופות החולים, הנתונים משקפים את הטענות על מחירי תרופות מופרזים ומוגזמים שדורשות חברות התרופות בעבור התרופות החדשות למחלות הסרטן, ואת הבעיה הקשה ההולכת ומחריפה: המדינה וקופות החולים לא מסוגלות לספק בתקציב הציבורי מספיק תרופות חדשות למחלות הסרטן, וחולים רבים נאלצים להישאר ללא תרופה, מאחר שרוב רובו של הציבור לא מסוגל לממן את התרופות מכיסו ונאלץ לא אחת להסתייע בתרומות. הבכירים מתריעים עוד כי התמשכות התופעה תביא להחרפת הפערים באיכות הבריאות בין עניים לעשירים בישראל ולהחרפת תהליכי ההפרטה של שירותי הבריאות, כאשר חלקים הולכים וגדלים בציבור שיכול להרשות לעצמו, מגינים על עצמם באמצעות ביטוחי הבריאות הפרטיים.

"חדשנות עולה כסף"

מהנתונים עולה כי בגלל העלייה התלולה במחירי התרופות שדורשות חברות התרופות, בעשור האחרון הלך וירד מספר החולים שמתוקצבים לתרופות חדשות לסרטן, אבל במקביל התקציב לכל חולה דווקא גדל במאות אחוזים. ב־2006 ניתן תקציב לתרופות חדשות לסרטן לכ־5,500 חולים בסך של 160 מיליוני שקלים בשנה, ואילו ב־2016 ניתן תקציב של כ־110 מיליוני שקלים לתרופות חדשות לסרטן המיועדים לכ־1,100 חולים - ירידה של כ־80 אחוזים במספר החולים שתוקצבו לתרופות אלו. משמעות הדבר היא שיש תרופות חדשות שעלותן החודשית היא עשרות אלפי שקלים ויותר לכל חולה.

עוד עולה מהנתונים כי ב־2013 תוקצב כל חולה לתרופה חדשה בתקציב ציבורי גדול אף יותר של 165 אלף שקלים בשנה (ל־728 חולים), וב־2014 תוקצב כל חולה בתקציב של 127 אלף שקלים לתרופות החדשות (ל־948 חולים). 

המסמך הפנימי מקבל משנה תוקף לקראת דיוני ועדת סל התרופות ל־2017, שיחלו אחרי סוכות. תקציב הוועדה השנה לתרופות החדשות עומד על כ־460 מיליוני שקלים, ולפי ההערכות העלות הכספית של תרופות שיוגדרו על ידי הוועדה כחיוניות עשוי להיות לפחות כפול.

המסמך הפנימי הוכן על ידי אריאלה תורן, מנהלת תחום טכנולוגיות רפואיות באגף לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, המכהנת גם בוועדת המשנה לסל התרופות, שבודקת את ההסדרים הכספיים מול חברות התרופות וקופות החולים לתקצוב התרופות החדשות. 

בדברים שכתבה במסמך היא מציינת, בין השאר, כי "משמעות הנתונים היא שמדיניות התמחור של חברות התרופות מחטיאה את מטרתה. הן מכניסות את כולנו לסחרור מיותר - החברות מבקשות מחיר גבוה יותר כדי להעלות רווחיות (מתוך אמונה שהביקוש לתרופה קשיח), אבל פחות חולים מקבלים את התרופות וחוזר חלילה. וכל זאת במקום לחשב מסלול מחדש ולבחון את פוטנציאל השוק ואפשרויות התשלום בפועל של מערכת הבריאות הציבורית".

"פארמה ישראל", הארגון המייצג את חברות התרופות הרב־לאומיות הפועלות בארץ, מסר בתגובה כי "היכולת של מדינת ישראל לממן תרופות חדשניות לסרטן עבור מספר הולך וקטן של חולים נובעת בעיקר מתת־תקצוב קשה של מערכת הבריאות הציבורית, וזו גם הסיבה שאזרחים ממתינים לניתוחים ולבדיקות חיוניות במשך חודשים ארוכים. חשוב לציין כי מחירי תרופות הפטנט בישראל, ובכללן התרופות לסרטן, הם מהנמוכים במדינות המערב, וכי חלה גם עלייה משמעותית ביעילות של התרופות והטכנולוגיות הרפואיות שפותחו בעשורים האחרונים והביאו לריפוי של חלק מסוגי הסרטן, להפחתה של עשרות אחוזים בתמותה ולעלייה משמעותית בהישרדות של החולים עם המחלה".

עוד נמסר כי "ברור שחדשנות עולה כסף, ולא מעט, ופיתוח תרופות חדשות אורך לעיתים כ־20 שנה בהשקעות בסיכון גבוה של מיליארדים. זו הסיבה ששום מדינה לא מפתחת תרופות באופן קבוע. ההסכם הבלתי כתוב הוא שהחברות מפתחות תרופות חדשניות ויעילות, והמדינות משקיעות בהנגשתן לאזרחים. לצערנו, בישראל ההוצאה הממשלתית על בריאות היא מהנמוכות במדינות המערב וכך גם עדכון סל התרופות, שעמד בשנים האחרונות על פחות מאחוז מתקציב סל הבריאות".