השפעת גל ההגירה ההמוני לאירופה ממשיך להכתיב את השיח הציבורי ברחבי מדינות האיחוד האירופי. בשבוע שעבר המוקד היה בצרפת, שם מספר ראשי ערים החליטו לאסור לבישת בגד הים הצנוע לנשים מוסלמיות המכונה בורקיני.
בסוף השבוע האחרון הדיון עבר מהבורקיני לבורקה, המכסה גם היא את גופה של האישה מהראש ועד לרגליים. שר הפנים הגרמני, תומאס דה מייזיר, קרא לאסור באופן חלקי את לבישת הבורקה לאחר שהבין כי איסור מוחלט עשוי להיות בלתי חוקתי. דה מייזיר טען כי לבישת הבורקה אינה תואמת את החברה הפתוחה והחופשית של גרמניה, וכי פנים חשופות חיוניות ללכידות האזרחית. "אנו קוראים לכולם לחשוף את פניהם", אמר.
על פי הצעתו של דה מייזיר, לבישת הבורקה תהיה אסורה בבתי ספר, באוניברסיטאות, בפעוטונים, במשרדים ציבוריים או במהלך נהיגה. הצעתו של שר הפנים הגרמני צריכה לקבל אישור פרלמנטרי כדי להפוך לחוק מחייב. "אנו דוחים את כיסוי הגוף המלא, לא רק את הבורקה אלא כיסויים מלאים אחרים שבהם אפשר לראות את העיניים", הסביר דה מייזיר. לדבריו, "כל מי שמעוניין לעבוד במגזר הציבורי אינו יכול לעשות זאת בעת לבישת כיסוי גוף מלא".
למרות שאין נתונים רשמיים לגבי אחוז הנשים שלובשות בורקות בגרמניה, ההערכה היא שרובן אינן נוהגות כך. עם זאת, החשש בגרמניה, בצרפת ובמדינות אירופיות אחרות הוא מפני הקצנה בקרב האוכלוסייה המוסלמית, וכי לבישת לבוש זה עלולה להקצין את התגובה הציבורית לנוכחות המוסלמית הגוברת באירופה.
מאז שקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, החליטה לפתוח את שערי גרמניה למאות אלפי מהגרים ופליטים מהמזרח התיכון, מתחולל בגרמניה ויכוח ציבורי לגבי אופן הטיפול בהם. לצד הקריאה לכבד את המסורות והשוני התרבותי, ישנה קריאה הולכת וגוברת לדרוש מהמהגרים להשתלב בסגנון החיים המערבי־גרמני ואף להציב זאת כתנאי לקבל מעמד חוקי במדינה.
דרישות אלה נובעות, בין השאר, מצמיחתן של מפלגות הימין בגרמניה ושאר מדינות האיחוד. מפלגות אלה ניזונות בעיקר מתגובת הנגד לגל ההגירה הגדול.
בתוך כך, העיר ניס הפכה במהלך סוף השבוע האחרון לעיר ה־11 ברחבי צרפת האוסרת לבישת בורקיני. הנימוק לאיסור התייחס ללבוש "אשר מבליט דבקות בדת בעת שצרפת ואתרים דתיים הפכו ליעדים של מתקפות טרור". בניס התרחש בחודש שעבר פיגוע דריסת משאית של תומך דאעש, שגרם למותם של 86 בני אדם.