מכה לחוק הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שאחד מיוזמיו הוא שר האוצר משה כחלון. בג"ץ נעתר לבקשה שהגיש איגוד הבנקים והוציא אתמול צו ביניים שיוביל לכך שבנקאים שיודיעו על התפטרותם בעקבות החוק בתוך 45 ימים ממועד ההכרעה בעתירה - לא יאבדו את זכויותיהם בגין סיום העבודה.
החוק החדש שמגביל את שכרם של בכירי המערכת הפיננסית, הבנקים וחברות הביטוח, להיקף שכרם של העובדים המשתכרים את המשכורת הנמוכה בארגון, מוביל לגל פרישת בכירים במערכת הפיננסית שחוששים לאבד את זכאותם לפי חוזי העבודה שלהם.
השופט יורם דנציגר ציין בהחלטתו כי "אין מנוס ממתן צו הביניים בנקודת הזמן הנוכחית. קריאת החוק על פניו אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום. זאת לנוכח אי הוודאות והעמימות השוררות ביחס לכוונת המחוקק בכמה נקודות משמעותיות בחוק. עובדים מסוימים כבר עזבו את עבודתם ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים שבהם הם עובדים עשרות בשנים כתוצאה מהחקיקה".
בהתייחסות ראשונה לפסיקת בג"ץ אמר שר האוצר משה כחלון כי "אנחנו סומכים על השופטים שיקבלו את ההחלטה הטובה ביותר. הגיע הזמן לקבוע נורמות מוסריות וערכיות".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, התייחס גם הוא לפסיקת בג"ץ וטען כי "חוק שכר הבכירים" הוא תוצאה של העליהום בכנסת נגד בעלי ההון. "משרד האוצר הוביל מהלך שבו ביקש להטיל מיסוי עודף לשכר בכירים אבל כאשר ההצעה נכנסה לכנסת, שם יש תופעה קשה נגד בעלי הון ואנשי עסקים, השתנתה מתכונת החוק", אמר באב"ד.
בחודש מארס 2016 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגבלת שכר הבכירים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים במקום 3 מיליון שקלים בשנה.
בהכנת הידיעה השתתפו יאיר אלטמן, חזי שטרנליכט וזאב קליין