האוכל מקנקון, החשבון קטנוני

אני לא אנוח עד שלא אשב בכל המסעדות המקסיקניות בתל אביב. בוריטו bowl לארוחת בוקר, קסדייה לצהריים, וטאקו לארוחת ערב. אני אוהבת אוכל שמגיע בעיגולים ואני תמיד מעדיפה לגלגל בעצמי, את האוכל שלי כמובן.

אוכל מקסיקני תמיד עונה על כל הדרישות שלי: הוא זריז, זול, אפשרי לקבלו ללא גלוטן ויש חריף - מה שהופך כל ארוחה לקצת יותר נהדרת. על המהפכה המקסיקנית בתל אביב כבר כתבתי, והנה למרות היסודיות שלי, הגעתי למסעדה מקסיקנית שטרם ביקרתי בה, מקס אנד קו, דיינר מקסיקני על פי הגדרתו. אין טעם לנסות ולהסתיר את ההתרגשות שלי מטאקו חדש ולא מוכר. בשבילי זאת הזדמנות להושיט יד ולטבול אצבע בחופים הקריביים של מקסיקו כדי לדעת עד כמה הגוואקמולה יהיה לימוני, עד כמה בצק הטאקו יהיה גמיש, עד כמה חריף יהיה החריף ובכלל, עד כמה רחוק יצליחו לקחת אותי בכמה ביסים ספורים. 

במקס אנד קו הכשירו את כל התנאים לחוויה כזו באמצעות צבעוניות מתאימה ומוזיקה עליזה, אבל זה נעצר איפה שהוא שם. הבעייתיות הגדולה מתחילה עם תפריט שאמור להיות מגניב - יחד איתו יוגשו לכם חותמות איתן תוכלו לסמן את בחירתכם. גימיק נחמד, אבל למעשה התפריט מסורבל, מחולק לא נכון ובעיקר מתומחר לא הוגן.

תפריט שמחתימים // צילום: רעות סהר

לבוריטו או לבוריטו בקערה יש מחיר בסיס של 32 ש"ח, עובדה שכתובה בגאווה בענק על גבי התפריט, אבל זה המחיר רק למנות הצמחוניות. עבור שלושה טאקוס תתבקשו להוסיף עוד שקל, אבל נו מילא. עבור עוף תצטרכו להוסיף 4 שקלים ועבור בקר 7 שקלים. בהנחה שרוב הסועדים אינם צמחונים או טבעוניים, למה לא לכתוב את המחיר האמיתי של המנות? 36 שקלים לבוריטו עוף ו-39 שקלים לבוריטו בקר, כבר נשמע יותר הגיוני, נכון? 

אבל מחיר המנה במקס אנד קו לא נעצר כאן. אם תרצו במנה שלכם גוואקמולה, שעועית שחורה שנקראת פריחולס, גבינה או צ'יפוטלה, תצטרכו לבחור רק אחד ועל כל אחד נוסף לשלם עוד 4 שקלים, זאת אומרת שאם חשקתם בבוריטו כהלכתו, כזה שיש בו גם גוואקמולה וגם פריחולס, אז תצטרכו להוסיף כסף. האורז כלול במחיר, אבל עבור קינואה תוסיפו 3 שקלים. 

בהמשך התפריט תתבקשו לבחור סוג סלסה, אבל רק אחת. למרות שבמקס אנד קו מציעים חמש סלסות שונות. אם תרצו לטעום אחת נוספת תיפרדו מ-3 שקלים נוספים.

בזמן שהתלבטנו והפנמו את שיטת העבודה במקום, הזמנו לנו מרגריטה אננס קפואה ומעולה במחיר חמוד של 22 שקלים. פתחנו את הארוחה בנאצ'וס, החלטה שקיבלתי עוד בבית. בחרנו בנאצ'וס קון קסו (32 שקלים) שזאת שחיתות נפלאה של טורטיות צ'יפס עם גבינה מותכת ושמנת חמוצה, בולגרית וגוואקמולה, סלסת עגבניות וחלפיניו. במציאות קיבלנו מנה קרה שהגבינה המותכת שבה כבר התקשתה, האבוקדו היה מקולקל ונשפכה שם קצת יותר מדי שמנת על הכל. קיבלנו נאצ'וס חדשים, אבל בלי אבוקדו וגם הפעם הגבינה לא הייתה רותחת ונמתחת כמו שהיא אמורה להיות, אלא קרה וקשה. שלחו לנו גם מתנה קטנה עם זה, מרגריטה אננס נוספת, וזה חמוד מצידם מאוד. 

נאצ'וס קון קסו // צילום: רעות סהר

בעיקריות ניסינו להיצמד לתפריט הבסיסי ולא להוסיף כסף כדי לראות אם זה מספק מבחינת הטעמים והגודל אבל נכשלנו מראש. הזמנו רוסט קרנה (7 שקלים) בקערת בוריטו (32 שקלים) עם קינואה (3 שקלים). ההגשה עצמה לא הייתה יותר מדי יפה, כשאת הכל כיסתה הרבה חסה והיה צריך להזיז אותה כדי לראות מה יש מתחתיה. הבשר עצמו היה טוב, נתחים רכים במעט רוטב עדין וזה השתלב מעולה עם הקינואה והשעועית. המנה הייתה מעט דלה, אבל זאת כמובן אשמתנו שלא רצינו להוסיף עוד מרכיבים בתוספת תשלום. 

לעיקרית הוספנו גם פיאסטה דה אונגוס (32 שקלים) בטאקוס (1 שקלים). את טעם הטאקו פחות אהבנו והוא פחות היה טוב בעינינו. הבצק היה קשה ולא היה ניתן אפילו לקפל אותו כי הוא נשבר, תבשיל הפטריות היה אפור ודי משמים, סלסת הוורדה הייתה די חסרת טעם, בלי גוואקמולה כי להזכירכם האבוקדו לא היה טוב ועם פיקו דה גאיו, שזו סלסה מקסיקנית קלאסית של עגבניות קצוצות דק עם בצל, חלפיניו וכוסברה. 

במקס אנד קו ויתרו על החלפיניו והכוסברה ועדיין קוראים לזה פיקו דה גאיו, במקום פשוט, סלסת עגבניות, שזו אותה סלסה שמוגשת עם הנאצ'וס וככה גם קוראים לה בחלק הזה של התפריט, אז למה בחלק אחר של התפריט היא מקבלת שם חדש? לא ברור. 

יש ברשימת הסלסות של מקס אנד קו גם מולה הבנרו ומולה קקאו, מסקרנים ככל שישמעו לא טעמתי כי הייתי צריכה לבחור אחת וזאת בחירה נועזת להצמד לשתי החריפות ביותר בתפריט. קשה לי שלא לתהות - זה גם ככה חריף אש, אי אפשר לאכול מזה יותר מדי, במקום לפנק את הלקוחות ולתת להם לטעום דברים מעניינים שיהפכו את המנות שלהם למרגשות יותר, במקס אנד קו מעדיפים להגביל ולגבות עוד 3 שקלים על קערונת קטנטונת של סלסה שיכול להיות שהיא מבריקה, אבל יכול להיות גם שלא.

 אדיוס מוצ'אצ'וס. 

מקס אנד קו / בן יהודה 22 תל אביב / 03-6444730