עד כיתה ג' יעל לא התלוננה על בעיות ראייה, לא סבלה מכאבי ראש, טענה שהיא רואה היטב את הכתוב על הלוח ולא הראתה שום סימפטומים שיכלו לגרום להוריה לחשוד שהיא סובלת מבעיית ראייה. אלא שבערב אחד שבו התקיים בבית הספר אירוע שירה בציבור עם שקופיות, הבחינו הוריה שהיא לא מצטרפת לשירה, פשוט משום שהיא לא הצליחה לראות את המילים.
אף על פי שיעל המשיכה לטעון בתוקף שהיא רואה מצוין, לקחה אותה אמה לבדיקת ראייה ראשונה, ולא האמינה לתוצאות: קוצר ראייה של מינוס 2, שמשמעותו היא שבתה מסתובבת בעולם זמן די ממושך כשהיא רואה אותו במטושטש וכלל לא מודעת לכך. האופטומטריסטית שביצעה את הבדיקה ציינה כי היא כבר נתקלה במקרים דומים שבהם ילדים מגיעים לבדיקה ראשונה ומתברר שהם סובלים מקוצר ראייה של 2 ואפילו 3 בלי להיות מודעים אליו, והם מצליחים איכשהו להסתדר ללא כל סימפטום.
"בעיית הראייה הנפוצה ביותר בעולם היא הקושי בראייה למרחוק, המכונה קוצר ראייה (מיופיה), ושכיחותה נמצאת במגמת עלייה מתמדת", מציין פרופ' יאיר מורד, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי אסף הרופא, "על פי ההערכות, סובלים ממנה בין 30 ל־40 אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים באירופה, וקרוב ל־90 אחוזים מהמבוגרים בארצות המזרח, ובהן יפן, סין וסינגפור, שם קוצר ראייה מוגדר כמגיפה. בארה"ב התפשטה התופעה ב־30 השנים האחרונות מ־25 ל־43 אחוזים. בארץ שכיחות קוצר הראייה עלתה ב־40 אחוזים בשנים 2003-1993, במחקר שביצענו בקרב מתגייסים לצה"ל".
"השכיחות של קוצר ראייה ללא ספק הולכת ועולה", ממשיך מורד ואומר כי מחקרים מוכיחים בצורה משכנעת שעבודה ממושכת מול מסכי הטלפונים, הטאבלטים והמחשבים מובילה לעלייה בשכיחות קוצר הראייה. כמו כן, הסיכוי של ילד להורים עם קוצר ראייה לסבול מלקות זו הוא פי שישה מזה של ילד להורים ללא הלקות. ויש גם אלמנט החשיפה לשמש. "מחקרים מראים שאם ילדים משחקים בחוץ לפחות 14 שעות בשבוע, הסיכוי שלהם לפתח קוצר ראייה הוא משמעותית נמוך יותר", מדגיש מורד, ומעיר לחיים את תיאוריית החנונים עם המשקפיים, והספורטאים נטולי המשקפיים.
"לרוב, קוצר ראייה מתפתח מגיל 6, והתקדמותו מואצת בגילי העשרה המוקדמים, אך חשוב לערוך בדיקת התפתחות ראייה כבר מגיל תשעה חודשים כדי לשלול ליקויים אחרים שעלולים להתפתח, כגון תופעת עין עצלה ועוד. חשוב לאבחן את ליקוי הראייה ולטפל בו כמה שיותר מוקדם, וגם אם הילד אינו מתלונן על קשיי ראייה מומלץ לקבוע עבורו בדיקות עיניים תקופתיות - בייחוד אם אחד ההורים או שניהם מרכיבים משקפיים".
"בארץ לא נעשו מחקרים מקיפים בנושא שיעור הסובלים מקוצר ראייה", אומרת ד"ר ליאת גנץ, ראש התוכנית לאופטומטריה ומדעי הראייה במכללה האקדמית הדסה. "המחקר הנרחב ביותר בוצע בישראל ב־2002 ומצא כי השכיחות לקוצר ראייה בישראל קרובה ל־30 אחוזים. מחקר שנעשה על ידי בן שמעון ועמיתים ב־2009 בקרב 917 תלמידים בכיתה ג' בישראל באוכלוסיות החרדית והחילונית מצא כי שכיחות קוצר הראייה בקרב בנים חרדים היתה גבוהה כמעט פי שלושה מזו של החילונים (72.5 אחוזים לעומת 27.3 אחוזים). את השיעור הגבוה קשרו לעובדה שבנים חרדים לומדים לקרוא כבר בגיל 3 ומעבירים שעות רבות מאוד בקריאה. מחקר אחר של סו ועמיתים ב־2012, שבדק השפעה מיידית של צפייה בסרטים במחשב על קוצר ראייה בקרב 25 סטודנטים שצפו במשך שעתיים עד שלוש שעות, מצא תנודה מובהקת סטטיסטית לכיוון קוצר ראייה לאחר הצפייה בסרטים, עלייה של כחצי מספר. מדובר כמובן בקוצר ראייה זמני, אך יש לתת על כך את הדעת".
האופטומטריסטית אורית שדמון (M.Sc) מסבירה כי "קוצר ראייה הוא ליקוי אשר נגרם כתוצאה מגלגל עין ארוך מדי, שמונע מקרני האור הרחוקות להגיע לרשתית. עד כה התגלו 12 גנים הגורמים לקוצר ראייה, כך שיש הלוקים בו מסיבות גנטיות, אך יש גם גורמים סביבתיים שנמצאו קשורים. כמו כן, מחקרים מוכיחים שעבודת עיניים מאומצת אינה מהווה גורם לעלייה בקוצר הראייה אלא רק לנעילה זמנית של מערכת הפוקוס על מרחק קצר, דבר שגורם לאי יכולת זמנית בלבד לראות היטב למרחק. לא נעשו עדיין מחקרים משמעותיים המוכיחים שיש קשר בין תזונה לקוצר ראייה, אך נמצא קשר בין מעבר לתזונה טבעית תוך הימנעות מסוכרים, ממלח וממיצים ממותקים, אשר עשויה להאט את עליית קוצר הראייה (עליית המספר)".
ככל שטווח הראייה קצר יותר, יהיה צורך בתיקון גדול יותר, בעזרת משקפיים או עדשות מגע. מידת עדשות המשקפיים או עדשות המגע נמדדת ביחידות דיופטר ונרשמות עם סימון מינוס (-), והן עולות בקפיצות של רבעי דיופטר (-0.25). לא מומלץ לתקן ראייה באמצעות משקפיים במספר נמוך יותר ממה שהעיניים זקוקות לו, משום שמחקרים הראו שמשקפיים חלשים עלולים דווקא להחמיר את קוצר הראייה ולהביא לעלייה במספר.
החידושים בתחום עדשות המגע
במהלך ההיסטוריה ואף בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות שונים לטיפול בקוצר ראייה באמצעות תרגילי עיניים או בשיטת ביופידבק, אך מחקרים לא הוכיחו באופן חד־משמעי את האפקטיביות שלהם. לעומת זאת, שיטת אימון תפיסת הראייה של המוח "נוירוויז'ן" דווקא הוכיחה את עצמה כמשפרת משמעותית את חדות הראייה, ובמרשמים נמוכים אף מונעת את הצורך בהרכבת משקפיים, אף על פי שאין לה השפעה על אורך גלגל העין.
שדמון מסבירה כי נוסף על משקפיים או עדשות מגע יומיות/חודשיות או קבועות, קיימים פתרונות פחות מוכרים שמחקרים מצאו כי הם מצליחים להאט את קצב העלייה במספרים. "עדשות המגע Ortho-K הן עדשות מגע קשות נושמות, המורכבות בזמן שינת הלילה כך שאין צורך במשקפי ראייה או עדשות מגע במהלך שעות הערנות. לילדים המטופלים במהלך שנות השיא של התקדמות קוצר הראייה בשיטה זו תהיה עליית מספר פחותה ב־90-50 אחוזים, בהשוואה לילדים שלא משתמשים בשיטה זו בשנים אלה".
עם זאת, יש לציין את הסיכון שקיים בהרכבת עדשות מגע במהלך השינה. "נוסף על מרכיבי הסיכון הקיימים, מתווסף כאן גורם נוסף של חושך, שעוזר להתפתחות חיידקים ומגביר את הסיכון לזיהומים. לכן יש להקפיד במיוחד על שטיפת הידיים לפני השימוש ועל אחסון העדשות במהלך היום במיכל נקי שבו תמיסת חיטוי", מבהירה שדמון.
חידוש נוסף הוא עדשות מגע מולטיפוקליות. לדברי שדמון, "בשנים האחרונות פותחו עדשות מולטיפוקליות בעלות מבנה מיוחד לטיפול בעליית קוצר ראייה אצל ילדים, ומחקרים שנעשו הראו האטה של 54-30 אחוזים בעליית קוצר הראייה למשתמשים בהן - אם כי כותבי המחקר סייגו את התוצאות וטענו כי יש צורך במחקר קליני רנדומלי ארוך טווח כדי להגיע למסקנות גורפות בדבר יעילות השיטה להאטת העלייה בקוצר הראייה בקרב ילדים".
פרופ' מורד מוסיף כי לפני כחודש יצא נייר עמדה מטעם האיגוד העולמי של רופאי העיניים לילדים, שקבע כי עדשות מגע רכות או קשות לשימוש יומי אינן עוצרות את העלייה במספר. לעומתן, עדשות Ortho-K אכן עוצרות את העלייה במספר, אך הן יעילות רק למספרים קטנים (עד מינוס 4) ומחייבות משנה זהירות בשל הסיכוי לזיהומים, והעובדה כי יש לא מעט תיאורי מקרה של ילדים שקיבלו כיב בקרנית שעלול להוביל לעיוורון.
לדבריו, "החידוש לאחרונה הוא לגבי טיפול בטיפות אטרופין. בניסוי שנעשה בילדים בסינגפור הוכח כי טיפול בטיפות אטרופין במינון של 0.001% (מאית מהמינון המשמש להרחבת אישונים) במשך שנתיים עצר את קוצר הראייה לחלוטין". מורד מציין כי ההמלצה היא טיפה אחת בלילה לפני השינה, במשך שנתיים, לאחר בדיקה ותוך כדי מעקב אצל רופא. את הטיפות אפשר לרכוש בבית מרקחת על פי מרשם, אך המחיר אינו נמוך: כ־150 שקלים לבקבוק, שתוקפו לשבועיים בלבד.
• • •
שימו עין
כך תזהו אם לילדכם יש ליקוי ראייה:
• כאבי ראש תכופים, בעיקר לאחר קריאה
• כיווץ עיניים כדי לראות טוב יותר. למשל, כדי לקרוא את הכתוב על הלוח
• לא מספיקים להעתיק מהלוח או מעתיקים בטעויות
• הזזת הראש קדימה ואחורה בזמן הקריאה כדי לזהות את הכתוב מזוויות ראייה שונות
• כתיבה בכתב יד קטן או גדול מהרגיל, ולעיתים אף דילוג על מילים
• החזקת הספר או המחברת קרוב מדי לעיניים בזמן הקריאה
• שפשוף עיניים לעיתים תכופות או תלונות על תחושת עקצוץ או בעירה
• עין שבורחת לעיתים הצידה, לכיוון האף או האוזן, בעיקר בזמן עייפות או לאחר קריאה ממושכת
• ישיבה קרובה מדי למכשיר הטלוויזיה
• סימנים של חוסר ריכוז והקשבה
הנתונים באדיבות רשת אופטיקנה
• • •
מעדשות לתרגילי עיניים
שופכים אור על מיתוסים:
1. הרכבת משקפיים מעודדת את עליית המספר - לא נכון. הטענה נבדקה במחקר שנערך בקרב קצרי ראייה, שחולקו לשתי קבוצות: נבדקים עם משקפיים ונבדקים שלא הרכיבו משקפיים, אף על פי שהיו זקוקים לתיקון ראייה.
נמצא כי לא היה הבדל בהתקדמות קוצר הראייה בין שתי הקבוצות.
2. מספר נמוך ממה שצריך במשקפיים מעודד את העיניים "לעבוד" ומונע עליית מספר - לא נכון. לפי מחקרים, מספר נמוך יותר מהווה סיכון להחמרת קוצר הראייה.
3. עדשות מגע רכות גורמות לעליית מספר - לא נכון. במחקר שנערך במשך שלוש שנים לא נמצא הבדל בהתקדמות קוצר הראייה בין מרכיבי עדשות המגע לבין מרכיבי המשקפיים.
4. תרגילי עיניים בשיטת ביופידבק עשויים לפתור את קוצר הראייה - נכון חלקית. הטיפול נמצא כבלתי יעיל מול קוצר ראייה בכללותו, אך נמצא יעיל במצבים שבהם המספר עולה כתוצאה משנית לראייה מאומצת מדי לטווחים קרובים.
הנתונים באדיבות האופטומטריסטית אורית שדמון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו