מטמון מטבעות כסף מהתקופה החשמונאית, 126 לפני הספירה, נחשף בסמוך למודיעין. המטמון הוחבא בנקיק סלע בצמוד לקיר של אחוזה חקלאית מרשימה שהתגלתה במהלך החפירות במקום. "המטמון שמצאנו הוא עדות מרתקת לכך שאחד מבני האחוזה, שחסך מהכנסותיו במשך חודשים, והיה צריך לעזוב את הבית מסיבה לא ידועה, הטמין את כספו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך נראה שמזלו לא שפר עליו והוא לא חזר", סיפר מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אברהם טנדלר. הוא הוסיף כי "מרגש לחשוב שמטמון המטבעות חיכה כאן 2,140 שנה עד שחשפנו אותו".
המטמון, שנחשף בחודש אפריל בחפירה ארכיאולוגית לפני הקמת שכונה חדשה, מכיל שקלים וחצאי שקלים (טטרדכמות ודידרכמות) שנטבעו בעיר צור, והנושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס ה-7 ושל אחיו דמטריוס השני.
לדברי טנדלר, הממצאים שנתגלו בחפירה מעלים כי במהלך התקופה החשמונאית הקימה משפחה יהודית אמידה אחוזה חקלאית במקום. "בני המשפחה נטעו על הגבעות הסמוכות עצי זית וגפנים, והם גידלו דגנים בעמקים", אמר.
אוסף של אספן מטבעות
ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, ד"ר דונלד צבי אריאל, ציין כי המטמון כולל 16 מטבעות, מטבע או שניים מכל שנה בין השנים 126-135 לפני הספירה. לדבריו, נראה שבאיסוף המטבעות הושקעה מחשבה, ולא מן הנמנע שהאדם שהטמין את המטמון היה אספן מטבעות. "הוא פעל ממש כפי שבולאים ואספני מטבעות מנהלים אוספים היום", אמר ד"ר צבי אריאל.
לדברי מנהל החפירה, בסמוך לאחוזה הולך ונחשף בחפירה "אזור התעשיה" של האחוזה, ובו בית בד ששימש להפקת שמן זית ומחסנים לאחסון השמן. בחלקות החקלאיות הסמוכות לאחוזה נחשפו עשרות גתות חצובות בסלע, המלמדות על גידול הגפן ותעשיית היין במקום. בית האחוזה נבנה מקירות איתנים, כדי לספק ביטחון מפני מסעות כיבוש ושודדים.
בחפירה נמצאו מטבעות ברונזה רבים שטבעו השליטים החשמונאים, ועליהם שמות אחד השליטים, כגון יהוחנן, יהודה, יהונתן או מתתיה ותוארו: כהן גדול וראש חבר היהודים. הממצאים מעידים עוד כי האחוזה המשיכה לפעול לאורך התקופה הרומית הקדומה. תושבי האחוזה היהודים הקפידו על דיני טומאה וטהרה, התקינו ביישובם מקוואות טהרה והשתמשו בכלים מאבן קירטון, שלפי ההלכה, אינם מקבלים טומאה.
ארכיאולוג רשות העתיקות, שחר קריספין, בעת גילוי המטמון // צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
בחפירה נמצא רמז לכך שתושבי האחוזה השתתפו גם במרד הראשון נגד הרומאים, שפרץ בשנת 66 לספירה. על גבי מטבעות מתקופה זו שנחשפו באחוזה, מצוין התאריך "שנת שתים" למרד, וכן הסיסמה "חרות ציון".
התכוננו למרד בר כוכבא
האחוזה המשיכה לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש, בשנת 70 לספירה. "נראה כי תושבי המקום לא התייאשו מהתקווה לעצמאות מרומא, והם התכוננו היטב ללחימה במסגרת מרד בר כוכבא", אומר טנדלר. "במהלך חפירת האחוזה ראינו איך לקראת המרד מילאו תושבי האחוזה את שורת חדרי המגורים הצמודה לקיר החיצוני של המבנה באבנים גדולות, וכך יצרו חומה מבוצרת. כמו כן, גילינו מערכות מסתור שנחצבו בסלע -מתחת לרצפות בית האחוזה. מערכות אלו חיברו בעזרת מחילות בין בורות מים, בורות אחסון וחדרי מסתור. באחד משטחי החפירה הסמוכים נחשף מקווה טהרה מרשים ביופיו; כאשר העמקנו בחפירת המקווה, התגלה בפנינו פתח למערכת מסתור מסועפת, שבתוכה נמצאו ממצאים רבים מזמן מרד בר כוכבא".
מטבע אנטיוכוס השביעי // צילום: קלרה עמית
שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב ברכה על הגילוי החשוב. לדבריה, "המטמון והאחוזה בני האלפיים מעניקים לנו, פעם נוספת, עדות ארכיאולוגית בלתי אמצעית להתישבות יהודית רצופה במשך מאות שנים באזור ירושלים ויהודה. מדובר בעוד עדות מרגשת לקשר של העם היהודי לארצו ולמולדתו".
הממצאים הייחודיים ישומרו כפארק ארכיאולוגי בלב השכונה העתידית החדשה של מכבים-מודיעין-רעות.