האם זהו הגמר שהליגה רצתה לראות?
את התשובה הלא רשמית־הכי רשמית שיש סיפקו באן.בי.אי כבר לפני המשחק השביעי בין גולדן סטייט לאוקלהומה סיטי. עמוד הפייסבוק של הליגה לא התאפק ומיהר לבשר ל־30,086,873 עוקביו על לו"ז סידרת הגמר בין הווריורס לקליבלנד, רגע לפני שלת'אנדר ניתנה הזדמנות אחרונה.
המדריך לרייטינג גבוה בסידרת הגמר על שם דיוויד סטרן מכיל בדרך כלל שני מרכיבים מרכזיים: שווקים גדולים וסיפורים שקל למכור. בשנותיו הראשונות של הקומישינר לשעבר הוא זכה בביצת זהב שהכילה את שניהם, בדמות המפגשים החוזרים בין לוס אנג'לס לבוסטון והיריבות־חברות בין מג'יק ג'ונסון ללארי בירד. לפני הגמר הקודם נשמעו פה ושם חששות לנוכח גודלן הבינוני של שתי הערים המארחות (גולדן סטייט זוהתה בעיקר עם אוקלנד ולא עם סן פרנסיסקו עד לעונה האחרונה) והיעדר היריבות - כאלה שנראים עכשיו מגוחכים לנוכח העקיצות החוזרות במהלך העונה האחרונה בין הצדדים, וחשוב מכך: הרייטינג הממוצע הגבוה ביותר במעמד מאז האליפות האחרונה של מייקל ג'ורדן ב־1998.
מפגשים חוזרים בין קבוצות הופכים מן הסתם את האריזה לאטרקטיבית עוד יותר. 13 כאלה התרחשו במהלך ההיסטוריה; בשבע פעמים, יותר מחצי, התוצאה היתה שונה. ב־1983 וב־1989 הלייקרס הדגימו היטב עד כמה ביטחון מופרז מצד האלופה המכנהת עלול להיות הרסני בסיטואציות האלה כשהובסו 4:0 על ידי פילדלפיה ודטרויט. ערב הסידרה מול הפיסטונס הדפיסו בעיר המלאכים חולצות עם הכיתוב "Three-peat" (זכייה שלישית רצופה בתואר) - סיסמה קליטה שאותה טבע המאמן פט ריילי בעונה שלפני - שנותרו כפריטים לאספנים בלבד.
מה אפשר ללמוד מהפלייאוף של קליבלנד עד כה?
איכשהו, אם יש צד כלשהו שאולי מגלה ביטחון מופרז בימים האחרונים הוא דווקא זה של הטוענת לכתר. טיירון לו, המאמן הרוקי השלישי ברצף שמעפיל לגמר, הכריז בתחילת השבוע שהסידרה תלויה בראש ובראשונה בקליבלנד. מאמן דרושפאקה העתידי בוודאי היה מוצא ניסוח קצת יותר דיפלומטי.
ולא שאין ללו על מה להתבסס. סטטיסטית לפחות, שום קבוצה ב־20 השנים האחרונות לא הציגה פלייאוף טוב יותר לאורך שלושת הסיבובים הראשונים מבחינת יעילות התקפית (נק' להתקפה). הקאבס היא לבטח קבוצה טובה יותר (בעיקר בזכות קצב משחק מהיר יותר תחת לו), בריאה יותר (הופעת בכורה בגמר לקווין לאב), עמוקה יותר (צ'אנינג פריי וריצ'ארד ג'פרסון) וכנראה גם שמחה יותר מאשר בשנה שעברה.
פריי, אגב, שחקן שבמשך עשר עונות בליגה השתתף רק פעמיים בפלייאוף, עוד עשוי להיכנס בעוד שבועיים לרשימה מכובדת של שחקנים שהצטרפו במהלך עונה והביאו/סייעו משמעותית לזכייה בתואר. עד כמה שזה אולי נשמע דמיוני, הפורוורד מחזיק בפלייאוף הנוכחי במדד יעילות גבוה יותר מאשר שחקנים כמו קליי תומפסון, ג'יימס הארדן, קווין לאב וקווין דוראנט.
רק שה־2:12 של קליבלנד בפלייאוף עד כה עשוי לתעתע, אם לא מתייחסים לזהות היריבות שעברה בדרך. אף אחת מהן לא היתה קרובה בכלל להציב לה אתגר כמו זה שתיאלץ להתמודד איתו החל מהלילה.
בסיבוב הראשון התקשתה לפחות בשני משחקים מול דטרויט, ההגנה השנייה הכי פחות טובה בפלייאוף; בחצי גמר המזרח פגשה קבוצה מוגבלת התקפית בדמותה של אטלנטה (ההתקפה העשירית ביעילותה בפלייאוף); ובגמר האזורי חרקה במשך לא מעט רגעים מול טורונטו, מהקבוצות הפחות אינטליגנטיות שהעפילו בשנים האחרונות למעמד. אף אחת מהן לא קרובה ברמתה לשיקגו, למשל, מי שהיתה קרובה מאוד להדיח את הקאבס בפלייאוף הקודם. האם הסטטיסטיקה שוב תשקר?
טיירון לו, המאמן הרוקי השלישי ברצף שמעפיל לגמר // אי. אף. פי
איזו בשורה מביא עימו הגמר הנוכחי?
גודל המעמד גורם מדי שנה לתקשורת הספורט בארה"ב לנסות לגלם דרכו את הכיוון שאליו צועדת הליגה, גם אם מדובר במשימה יומרנית מדי בהתבסס על אירוע שנמשך בסך הכל שבועיים. ובכל זאת, ההעפלה של מי שזרקה הכי הרבה זריקות משלוש בעונה הסדירה (גולדן סטייט) ומי שמוליכה את הטבלה הזאת בפלייאוף (קליבלנד) היא מעין חותמת סמלית למעמדה של הזריקה מחוץ לקשת בכדורסל העולמי. ואכן, בשלושת הפלייאופים האחרונים מספר הזריקות הממוצע משלוש גדל ביחס לעונה הסדירה, בעוד בשלוש העונות הלפני הוא נותר זהה או קטן (ראו טבלה).
בזמן שהווריורס הם הפרזנטורים הרשמיים של התופעה, אצל הקאבס מדובר באלמנט חדש יחסית, תוצאה של הקצב המהיר שאימצו ודקות מרובות של הרכב הסמול־בול - עוד תופעה שדי כבשה את הליגה בעונה האחרונה לאחר הצלחת גולדן סטייט בגמר האחרון מול אותה קליבלנד. אוקלהומה סיטי היתה הקבוצה הראשונה לחשוף בשבועיים האחרונים את חולשות השיטה באמצעות שתי תכונות מרכזיות: אתלטיות וגודל. קליבלנד נהנית רק מהאלמנט הראשון. הגודל לא קובע?
