מתנה לחג: נשמה שפילמן, בת 12, הגיעה עם משפחתה להשתתף בפרויקט סינון העפר מהר הבית שבגן לאומי עמק צורים וגילתה קמע מצרי בן 3,200 שנים. המפעל מנוהל זה כ-11 שנים על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה, בחסות אוניברסיטת בר אילן ובשיתוף עמותת אל עיר דוד, רשות הטבע והגנים, הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל והחברה לחקירת א"י ועתיקותיה.
"הגעתי עם המשפחה שלי לסנן עפר בעמק צורים, וכשהייתי באמצע הסינון, פתאום ראיתי חתיכת חרס מלבנית, שהייתה שונה מכל שאר העפר", תיארה נשמה את רגעי מציאת הקמע. "המלבן היה חצוי לשניים בקו עקום ומיד הבנתי שזה משהו מיוחד, אבל לא ידעתי מה זה. התרגשתי שמצאתי משהו שונה, ומיד אבא שלי הלך לארכיאולוג, כדי שיבדוק מה זה. לקחו את זה לבדיקה במעבדה ואחר כך התקשרו לספר לנו שזה קמע מתקופת פרעה מלך מצרים". מדובר בממצא קטן בצורת תליון לוחית מלבני, שחציו התחתון שבור.
נשמה שפילמן באתר סינון העפר בעמק צורים // צילום: עדינה גרהם, עיר דוד
דמות של קוברה ועין מאופרת
על הקמע הקטן, שרוחבו 21 מ"מ, גובהו שנשתמר: 16 מ"מ ועוביו כ-4 מ"מ, עיטור בתבליט, תוצאה של עיצובו בתבנית. בראש הקמע יש לולאה מיועדת לפתיל, שאפשר ענידתו על הגוף. על פני הקמע יש עיטור בתבליט, המכיל כרטוש- מסגרת סגלגלה, שבתוכה נמצאו סימנים בכתב המצרי, המהווים את שם הכס של פרעה מלך מצרים, תחותמס השלישי, ממלכי מצרים הבולטים.
בתוך הכרטוש נשתמרו שני סימנים הירוגליפיים מצריים וחלקו העליון של סימן שלישי, מרכיבי שמו של המלך. מעל לכרטוש מופיעה עין מאופרת, ומימין לכרטוש יש שרידים של סימן מצרי נוסף בדמות נחש קוברה, שקטעים מראשו וזנבו נשתמרו.
נראה שהקמע הגיע להר הבית עם עפר למילוי, שהוכנס בימי הבית השני לצורך הרחבת הר הבית. עפר זה הובא ככל הנראה ממורדות נחל קדרון בסמוך להר הבית, אזור שבו היו גם קברים של תקופת הברונזה המאוחרת (1550– 1150 לפנה"ס).
הוכחות לקיומו של מקדש מצרי בירושלים
בעבודות סינון העפר מהר הבית נתגלו שברי כלי חרס מתקופה זו, כולל שברי כלי חרס מיובאים מקפריסין וממיקני שביוון וכן כמה חרפושיות בסגנון מצרי. ממצאים אלו מצטרפים לממצאים נוספים מתקופה זו, שנתגלו בשנים האחרונות בחפירות בעיר דוד וממצאים העשויים להעיד על קיומו של מקדש מצרי בירושלים בשטח מנזר סנט אטיין הסמוך לשער שכם, המתוארכים למאות ה-14 וה-13 לפנה"ס.
נשמה שפילמן באתר סינון העפר בעמק צורים // צילום: עדינה גרהם, עיר דוד
"ממצא מאוד סמלי"
נשמה שפילמן אמרה: "זה מיוחד למצוא משהו מלפני כל כך הרבה זמן, זה לא משהו שמוצאים בכל יום. אני מצאתי בירושלים משהו שהגיע ממצרים וזה מרגש במיוחד עכשיו לפני החג. ברור לי שהשנה כשאקרא את ההגדה, זה יהיה יותר משמעותי כי הסיפור של ההגדה לא יהיה רק משהו רחוק שקשה לדמיין".
עוד אמרה שפילמן כי עבורה, מציאת הקמע "ממש מחייה את סיפור ההגדה וזה מרגש מאוד. הרי אנחנו מצווים להרגיש כאילו יצאנו אנחנו ממצרים. אחרי שמצאתי כזה ממצא, זה עוזר לי להרגיש את זה בעצמי. אני ממש ממליצה גם לילדים אחרים לסנן עפר בגן הלאומי עמק צורים כי יש סיכוי שגם הם יצליחו למצוא משהו מיוחד כמו זה, וזו חוויה שתישאר איתי לכל החיים".
אסף אברהם, ארכיאולוג, מנהל גן לאומי סובב חומות ירושלים ברשות הטבע והגנים: "מציאת ממצא שכזה מאוד סמלית בתקופה זו של השנה והיא בהחלט דרישת שלום מן העבר. רשות הטבע והגנים מזמינה מבקרים בחול המועד הקרוב להגיע לגן הלאומי עמק צורים ולשלב חוויה ארכיאולוגית עם חדוות פריחת האביב וכל זאת אל מול נופה הקסום של ירושלים".
