דו"ח: סחבת הליכים והתנהגות לא הולמת

הבוקר הגישה נציבות תלונות הציבור על השופטים את דו"ח 2015 לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור. את הדו"ח כתב אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על שופטים. הדו"ח נפרש על פני 240 עמודים ומחולק ל-12 פרקים שונים, כשכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר.

מהדו"ח עולים כשלים, בעיקר בתחום זמן ההליכים של משפט וכן במערכת ה"נט משפט", המציגה תיקים לעורכי דין ובעלי עניין. בהחלטות הנציב נקבע כי גם כאשר הצדדים תורמים בעצמם להתמשכות ההליכים, אין הדבר משחרר את השופטים מחובתם לאחוז במושכות הדיון ולנווט אותו באופן יעיל ומהיר.

כשלים במערכת. אתר "נט המשפט" של בתי המשפט // צילום מסך

במוקד הביקורת התמשכות ההליכים ועינוי הדין הנגרם עקב אי מינויים של דיינים לבית הדין הרבני הגדול. בדו"ח נמצא כי במשך מספר שנים לא מונו דיינים לבית הדין הרבני הגדול, ומזה חודשים רבים שבבית דין זה מכהן דיין אחד בלבד. הנציב קבע בדו"ח כי האחריות למינוי דיינים חדשים, אינה מוטלת על כתפי דייני בית הדין הרבני הגדול, ומדובר בכשל מערכתי הנובע מכך שלא מונו דיינים חדשים מבעוד מועד, עוד בטרם יצאו לגמלאות הדיינים המכהנים.

כמו כן, נמצאו כשלים שנמצאו בבתי משפט לתביעות קטנות שם אין עורכי דין, חברות ותאגידים מיוצגות על ידי מייצגים מקצועיים ואילו האזרח הפשוט מייצג את עצמו.

עליה בהיקף התלונות המוצדקות

מתוך 824 תלונות שהוגשו בשנה החולפות 96 (18%) נמצאו מוצדקות. 315 תלונות נדחו על הסף ו-517 הועלו להמשך בירור. מספר התלונות כוללות בקשת בירור שהוגשה על ידי שרת המשפטים ובקשת בירור שהוגשה על ידי נשיאת בית המשפט העליון.

מתוך התלונות שנמצאו מוצדקות, 35% עסקו בהתמשכות ההליכים המשפטיים ו-23% עסקו בליקויים בניהול המשפט עצמו. הזמן הממוצע לטיפול תלונה עומד על 70 ימים. נשיאת בית המשפט העליון רשמה במהלך 2015 אזהרה חמורה לשופט אחד ונזיפה חמורה לשופט אחר בעקבות שתי תלונות שנמצאו מוצדקות. מדובר בעלייה בת שבעה אחוזים בתלונות שנמצאו מוצדקות לעומת שנת 2014.

בהחלטה שניתנה בשנת 2014 בבקשת בירור של נשיא בית המשפט העליון, שנמצאה מוצדקת, הומלץ לשרת המשפטים להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים כנגד שופט לאחר שנתגלו כשלים בהתנהלותו.

היועץ המשפטי לממשלה המליץ להסתפק בנקיטת צעדים במישור המשמעתי ללא הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. ההמלצה הזו אומצה על ידי שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. לאחר שיחת בירור שקיימה נשיאת בית המשפט העליון עם השופט בסוף 2015, החליטה הנשיאה לנזוף בשופט נזיפה חמורה, שתתויק בתיקו האישי יחד עם ממצאי הבירור.  

בקשת בירור שהגישה נשיאת בית המשפט העליון על התנהגותה של שופטת נמצאה מוצדקת. נשיאת בית המשפט העליון קבעה כי הצעד הראוי בנסיבות העניין הוא מתן אזהרה חמורה לשופטת והעברת מכתבה בעניין זה לתיקה האישי של השופטת. 

עוד עולה מהדו"ח כי קיימת בעיה מערכתית בבית הדין הארצי לעבודה, בו נקבעים ערעורים למועד רחוק מפסק הדין ובממוצע של שנתיים לאחר הגשת הערעור: "השיהוי בבירור המחלוקת המשפטית עלול לגרום אי צדק דיוני". כמו כן נמצא כי קיים זמן המתנה ממושך לדיונים בתיקי תעבורה

כמו כן נמצאו חוסר בתקני שופטים בבית המשפט לענייני משפחה, דבר הגורם להתמשכות הליכים. נמצא שבמספר מקרים פורסמו הכרעות דין וגזרי דין בכלי התקשורת לפני שאלו הוקראו בבית המשפט. בעקבות כך, הודיע מנהל בתי המשפט שהעניין ידון עם הגורמים הרלבנטיים בהנהלת בתי המשפט.

"אני בטוח שהסנגוריה הציבורית שמחה מאוד להיפטר מאחד כמוך"

בפרק 8 למשל מובאות דוגמאות להחלטות שניתנו בתלונות על התנהגות שופט, בהן דוגמאות לחוסר זהירות, חוסר תשומת לב או חוסר רגישות מצד בית המשפט לעניינים שונים המובאים בפניו. בנציבות מדגישים כי חוסר רגישות בפעולת השיפוט נכללים בגדר התנהגות שאינה אתית. "החובה לנהוג בתבונה וברגישות מתבקשת ביתר שאת בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים, העוסקים בעניינים רגישים וביחסים שבתוך המשפחה", נכתב.

מתוך התלונות שנמצאו מוצדקות, 21 תלונות (22% מכלל התלונות המוצדקות) עסקו התנהגות בלתי ראויה של שופט. באחת התלונות שנמצאו מוצדקות נמצא כי לאחר שנאשם שהסביר את בקשתו לייצג את עצמו במשפטו הפלילי פנה אליו אחד השופטים ואמר לו בזלזול ובבוטות: "אני בטוח שהסניגוריה הציבורית שמחה מאוד להיפטר מאחד כמוך". 

בקשת בירור שהגישה נשיאת בית המשפט העליון העלתה, כי לאחר דיון שהתקיים והוקלט תיקן השופט את התמליל והוסיף לו מילה. הנציב קבע, כי התוספת של המילה לפרוטוקול, במקום בו הוספה, משנה באופן מהותי את משמעות הדברים שאמר בדיון. "אין מדובר אפוא בתיקון טעות סופר או טעויות הקלדה של פרוטוקול, כי אם בתיקון של משפט שנאמר באופן ברור באולם והובן כפשוטו על ידי רוב הנוכחים", נכתב. 

בתלונה של ארגון הרופאים קבע הנציב, כי שופט התבטא כלפי רופא שנתבע באופן "מיותר ופוגעני" כאשר ציין כלפי הרופא שהוא מתנהג ביהירות ובהתנשאות "כמו רופאים רבים אחרים". 

אחת התלונות אותן דחה הנציב עסקה במתן החלטה בחלוף 3 דקות לאחר ששוגרו נספחים של בקשה לבית המשפט. המתלונן הגיש בקשה למתן סעד זמני באמצעות אתר "נט-המשפט" במסגרת ערעור שהגיש באותו יום וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, להן צירף עשרות עמודי נספחים.

אלא ש-3 דקות לאחר שיגור הנספחים, נחתמה החלטה בבקשה. הנציב קבע בהחלטתו כי לא יוכל, בהעדר ראיה מספקת, לסתור את סגולותיה יוצאות הדופן של השופטת, כפי שהיא מעידה עליהן. כיוון שכך, הוא מניח כי אכן כישוריה החריגים של השופטת "מסירים את הספיקות שהועלו בידי אלוהי הזמן...".

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין, התייחס הבוקר לדוח ומסר כי "תכליתו להביא לשיפור במערכת בתי המשפט ומערכת בתי הדין והגשת הדוח היא אחת הדרכים לכך". 

תגובת נציב תלונות הציבור: "עליה מסוימת בשיעור התלונות שנמצאו כמוצדקות"

הנציב התייחס לכמה נקודות שראויות לציון: "ישנה עליה מסוימת בשיעור התלונות שנמצאו כמוצדקות וישנו מספר משמעותי של תלונות שהתבררו לגופן, זאת אומרת שהם לא תלונות סרק או תלונות שנדחו מחוסר סמכות".

בהקשר לסוג התלונות מציין הנציב שעיקרם, בדומה לשנים קודמות, נוגע על הימשכות ההליכים במערכת המשפט. "יש אפקט משמעותי לעצם הגשת התלונה", אמר הנציב. "לעיתים זמן קצר לאחר שמוגשת תלונה אנו פונים לשופט מיד ומקבלים פסק דין זמן קצר לאחר מכן. השופט מבין שיש קושי ומקדם את הנושא". 

במקום השני היה התנהגות לא ראויה של שופטים. עוד אמר הנציב כי "הוספנו נתבך של תלונות שנוגע לחוסר מימד אנושי של השופט או השופטת כלפי העדים או הצדדים. אנו חושבים ששופטים צריכים לשים לב ליחס בבתי המשפט ובמקרים מסוימים בהם ישנם קטינים למשל, וכאשר הוא לא עושה את זה אנו חושבים שזו התנהגות לא אתית של שופטים".

הנציב התייחס להימשכות ההליכים בבתי הדין הרבניים "שנובע בעיקר מהעובדה שלא מונו דיינים לבית הדין הרבני הגדול במשך הרבה מאוד זמן. מלבד שני הרבנים הראשיים כמעט ואין דיינים קבועים בבית הדין הרבני הגדול והוא פותר את הקושי הזה על ידי שהוא מושיב דיינים מבית הדין האזורי וזה יוצר קושי לבתי הדין האזוריים והקושי חמור במיוחד משום שהרכב מסוים שהחל לדון בתיק לא ניתן לשנותו ואם אחד הדיינים נגרע מההרכב ההרכב עצמו לא יכול לדון באותו תיק עד שאותו דיין חוזר לכהן באותו הרכב. ציינו את העובדה הזו בכמה וכמה החלטות שלנו אך הנושא הזה לא תלוי בנו וגם לא בבתי הדין עצמם אלא בוועדות למינוי דיינים".