"אני כולי בריגושים מהבוקר בגלל האלבום החדש. אני לא יודע איך אמנים לוקחים את זה כשיוצא להם דיסק, אבל בשבילי זו ברית מילה לעוד בן", כך אומר לוי עם יציאת אלבומו החדש, "עכשיו הוא חול", שאותו ישיק ב־29 במארס בהופעה חגיגית במועדון גריי ביהוד.
באלבום משתף לוי פעולה עם יוצרים דוגמת דודו טסה, גלעד כהנא ושמוליק נויפלד, מתוך רצון לשבור בכל דרך אפשרית את המסגרות שתוחמות אותו בקטגוריה של "זמר מזרחי". במופע שלו הוא גם יארח את ארקדי דוכין ואת טסה. "זה שאני שר ב־ח' ו־ע' לא הופך אותי לזמר מזרחי ואני מתנגד להגדרה הזו. אני לא זמר מזרחי, אני זמר ששר את כל הסגנונות. גדלתי על רוק, בלוז, ערבית, אנטוניו מולינה. אני ממוצא תימני, אבל אני שר הכל".
נדמה שהשנים האחרונות עיצבו אותו מחדש וגרמו לו לזנוח הרגלים ישנים. "הפסקתי לעשן לפני חמש שנים, אני לועס גת, אני אוכל טוב, אני עושה פעילות גופנית, אני אוהב את אשתי והילדים, הם מחזירים לי אהבה וזה מתכון לחיים טובים וארוכים", הוא אומר.
את ההזדמנות השנייה שניתנה לו ואת התחייה של הקריירה שלו הוא לא לוקח כמובן מאליו. הוא מספר כי מאז חזר עם "ריקוד רומנטי" הוא זוכה לחיבוק ענק מהקהל ומהתקשורת. "שמתי קו על העבר הישן והשחור של סמים, אלימות ובתי סוהר, שילמתי את חובי לחברה ואני רוצה לעלות על דרך חדשה". מסיבה זו הוא גם בוחר שלא להתייחס לסערת מירי רגב וגלגלצ. לדבריו, הוא זמר ישראלי ולא מזרחי (למרות המוצא התימני, שבו הוא גאה מאוד) ותחנות הרדיו מראות לא מעט אהבה לשירים שלו.
הוא בן 53, הקריירה שלו בנסיקה, הוא בוחר בחיים בכל יום מחדש ולא מפסיק ליצור. אבל גם בחיים החדשים האלה יש רגעים של חרדה וחוסר שקט. "לא מזמן התאבד גבי שושן כי לא הצליח לכלכל את עצמו, וזה עצוב לי", הוא אומר, "הוא היה חלק מפסיפס הילדות שלי ולצד הכאב אני חרד לגורלי. אם מחר אני מפסיק לעבוד - אין לי פנסיה. אני לא אוכל לתת לילדים שלי מה שהם רוצים. משרד התרבות חייב לדאוג לעתיד האמנים".