סוג של קו אדום נחצה השבוע בספורט הלבן. פאם שרייבר, הכתבת החייכנית של רשת ESPN, התיישבה לצידה של הטניסאית קוקו ואנדוואי באיצטדיון ארמסטרונג באליפות ארה"ב הפתוחה והחלה בראיון.
"האם את מרוצה מהמשחק שלך?", "מה את מתכננת להמשך?" שאלה שרייבר וזכתה לתשובות הבנאליות הרגילות. הבעיה היחידה בכל הסצנה המוכרת הזאת היא שהראיון התקיים באמצע המשחק של האמריקנית מול סלואן סטיבנס, ולא בסופו. "אני שמחה שעשיתי את זה, אבל אני לא זוכרת בכלל מה אמרתי", גילתה בסיום ואנדוואי.
מי שאחראית לרגע ההיסטורי והביזארי הזה היא רשת ESPN, שרכשה השנה לראשונה את זכויות השידור של אליפות ארה"ב הפתוחה. כיאה לסלוגן "The Worldwide Leader", הם אכן מגיעים לכל מקום ראשונים, גם היכן שהם רצויים פחות. "אני מבין את הרעיון, אבל מה הגבול? מה יקרה אם זה יפגע ביכולת שלנו?" תהה בצדק רוג'ר פדרר' שב־17 שנות קריירה מקצוענית לא חווה דבר דומה לזה. "אני מקווה מאוד שלא יחייבו אותנו לעשות את זה", אמרה עם גוון של איום בקולה המדורגת ראשונה בעולם סרינה וויליאמס. "אני בחיים לא אעשה דבר כזה", הבטיח נובאק ג'וקוביץ' והוסיף: "אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה צופן העתיד".
ראיונות תוך כדי משחק הם דבר שגרתי בספורט הקבוצתי. בסוף רבע בכדורסל, במחצית של משחק כדורגל ובזמן אמת כשזה מגיע לענפי ספורט אמריקניים כמו פוטבול ובייסבול, שם הצופים מקבלים בשידור ישיר את הקולות של המאמנים, השחקנים ואפילו השופטים. "לדעתי זה דבר נהדר", אמרה כריס אברט, לשעבר המדורגת ראשונה בעולם והיום פרשנית באותה הרשת שרוצה להפוך גם את הטניס היחידני לנגיש ולפתוח יותר לקהל הצופים, בייחוד תוך כדי משחק. "עדיין אין לנו מטרות ברורות, אבל אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר שחקנים", הסבירה סגנית נשיא ESPN ג'יימי ריינולדס את המגמה.
לצד אלה שמתנגדים לרעיון ולראיון, יש שחקנים כמו יוג'יני בושארד שפתוחים למשהו חדש. "זה נראה לי ממש מגניב", אמרה הקנדית, "אבל רק אחרי מערכה שבה ניצחתי". ב־ESPN הודיעו שהראיונות האלה הם עדיין לא חובה, אך שבעתיד הם מתכננים להוציא לפועל עוד כמה הפתעות שיעזרו לקרב בין השחקן לקהל. כעת נותר להמתין בסבלנות לסיומה של מערכה רביעית בגמר טורניר גדול, אז בדיוק ייכנס המיקרופון לתמונה - "נובאק, מה שלומך"?
