הוא לא ידע: בפרשיות סימום בספורט, הכוכבים הם מעל החוק

טניס תמיד היה ענף קצת חשוד בענייני סמים, כמו כדורגל וכל הליגות המקצועניות בספורט האמריקני, כי אנשים רציניים יודעים שענף בעייתי הוא ענף בו כמעט לא תופסים איש. הרבה תפיסות, כמו באתלטיקה, אופניים ושחיה, דווקא מרמזות שעושים שם עבודה רצינית.

אז תוצאות ההליך של יאניק סינר, שהגיע לפשרה עם הסוכנות העולמית למלחמה בסמים (WADA) לפיה יורחק לשלושה חודשים ויחזור ממש לפני הרולאן גארוס, הן לא בעיה תדמיתית לטניס. גם לא לסינר - אנשים סולחים למנצחים גם על פרשיות אונס אז מה זה קצת סטרואיד במשחה. זו בעיה אמיתית לאמון הציבור במלחמה בסמים.

זה תקציר המקרה: סינר נתפס בשתי בדיקות בגלל סם שכביכול הגיע לגופו בשל טעות של פיזיותרפיסט שטיפל בו. במקור הוא זוכה בגלל חוסר אשמה.  WADA ערערה ודרשה עונש של בין שנה לשנתיים ועכשיו, מבלי שתנאי הפתיחה השתנו, היא מוכנה להתפשר בפשרה מקלה מאוד עם הספורטאי ומועילה מאוד לענף. כולם רוצים את סינר ברולאן גארוס. איזה מידע חדש יש מאז הערעור? מעשית כלום. הדבר היחיד שהשתנה הוא שסינר זכה בצורה מרשימה מאוד באליפויות ארצות הברית ואוסטרליה והפך למי שנחשב לעתיד של הטניס.

בעולם הטניס שואלים עכשיו ובצדק רב מה ההבדל בין סינר לבין סימונה האלפ? גם במקרה של אלופת העבר הרומנייה הוחלט שלטניסאית עצמה אין אשמה, אבל עונש ההרחקה שלה היה לתשעה חודשים. ניק קיריוס וסטן ואוורינקה כבר גינו את חוסר הצדק בטניס, ארגון השחקנים גינה את החשאיות וחוסר השקיפות בהליך.

הם צודקים: רשות למלחמה בסמים בספורט אינה פרקליטות באזור פשע. היא לא צריכה לעסוק בסיכויי הרשעה ואחוזי ההצלחה באשמה. היא צריכה להעמיד לדין על תפיסות ולהגיע לאמת עד תומה. עסקאות טיעון הן עסק בעייתי ביותר - במיוחד עם ספורטאי כל כך בכיר.

מקרה סינר לא לגמרי יוצא דופן. איגה שוויונטק גם כן נתפסה בבדיקה, אי אשמתה התקבלה והיא קיבלה עונש מקל שאפשר לה להגיע לאליפות אוסטרליה השנה. ממה משותף לשוויונטק וסינר? הם היו ממוקמים במקום הראשון בעולם כשנתפסו.

בכלל, נושא ״אי האשמה״ הוא מוזר ביותר. שום ספורטאי רציני לא מחליט לקחת סמים בעצמו ובוודאי לא מחליט אילו סמים הוא לוקח. ספורטאים יודעים להיזהר מכל שיקוי שיעול בבית מרקחת. לעתים כשספורטאי מגן על עצמו בחוסר אשמה, עולים טיעונים כמו ״בשר מקולקל״ או ״משקה נגוע בפאב״.

אפשר להאמין או להאמין, אבל לפחות התירוץ הוא הסבר. כאן סינר מודה שאת הסם נתן לו מישהו שהוא חלק מצוות מקצועי מאוד מתוקצב של הטניסאי הטוב בעולם. קצת דומה למנכ״ל שלרשותו עורכי הדין הטובים ביותר וטוען שאינו יודע את החוק.

זה מחזיר אותנו לפרשת הסמים המפורסמת של 2022. קמילה ואלייבה, ילדה בת 15 מרוסיה, הייתה המחליקה האמנותית הטובה בעולם. היא נתפסה בסמים כשברור לגמרי שיש כאן קטינה שסוממה על ידי המערכת ללא ידיעתה. היא בוודאי לא אשמה יותר מיאניק סינר - אבל היא ספגה הרחקה ל-4 שנים, כי ככה צריך להיות.

מטרת חוקי הסמים הם לא שהמערכת תסתיר מהספורטאי שהיא נותנת לו סמים, היא עושה זאת ממילא, אלא להעניש את הספורטאי והמערכת כמקשה אחת. זה אכזרי אבל אין שום דרך אחרת לנהל מאבק כזה.

אז לא, לטניס אין בעיית סמים מיוחדת, יש לו בעיה קשה של אפליה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות