שלשום, קצת אחרי חצות, לחץ מאיר טפירו את ידי נציגי קריית גת "למזל וברכה". את החתימה על החוזה הם יעשו אחרי תשעה באב, אבל בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות הרכז בן ה־40 נקרא לעולה החדשה כדי לשים אותה על המפה. 90 אלף דולר הוא אמור להרוויח בעונתו האחרונה כשחקן, אבל לכו תדעו. בשנה הבאה אולי באר שבע תהיה בליגת העל והיא עשויה לקרוא לו.
טפירו לא רצה לעזוב את נס ציונה. מייד בסיום העונה פנו ראשי הקבוצה לשחקן והציעו לו את עמדת מאמן הקבוצה. הוא היה נבוך מעט והשיב: "מעניין אותי לאמן אבל רק בעוד שנה, אני עדיין רוצה לשחק". התשובה איכזבה את אנשי נס ציונה, שהחליטו לעבור לתוכנית ב' ולהשאיר את נדב זילברשטיין עונה נוספת. כאן קרה טוויסט בעלילה: זילברשטיין כנראה שמע על כוונות ההנהלה והחליט שאין מקום לטפירו בקבוצה.
לפתע הנהלת הקבוצה הציעה לטפירו את עמדת הרכז השלישי ומחצית השכר. לזה הוא כבר לא היה יכול להסכים ופנה הלאה, ועל גבו הוחתם יובל נעימי.
טפירו קיבל מכה לא פשוטה. הוא החליט שהוא לא פורש, אבל הפרישה היתה יכולה להכתיב את עצמה, אם לא היה מוצא אופציה בליגת העל. בסופו של דבר, הוא מצא את עצמו מגיע שוב לעולה חדשה - המומחיות הגדולה שלו בשנים האחרונות.
טפירו (משמאל). זו תהיה עונתו ה-21 בליגה // צילום: אודי ציטיאט
האיש למשימות מיוחדות
מאז 2011 הוא עסוק בפרויקטים כאלה עם הפסקה לעונה אחת בהפועל ירושלים. הראשונה היתה מכבי אשדוד, שאותה הוביל בעונה הראשונה לצמרת ובעונה השנייה לגמר הליגה. בשנתיים האחרונות זו היתה נס ציונה, שאיתה הגיע פעמיים לפלייאוף. הוא נראה כמו תעודת הביטוח של העולות - שחקן שמביא מניסיונו הרב ועוזר בחיבור של מקום שחווה את ליגת העל בפעם הראשונה.
בקריית גת של נתי כהן בונים על אותה שיטה. "האישיות שלו והיכולות המקצועיות יתרמו לנו בכל האספקטים", אמר המאמן, "אני מאוד שמח שהוא יצטרף ואני משוכנע שהחיבור עם העיר ועם המועדון יהיה מוצלח". אגב, טפירו היה הטריגר לפיטוריו של כהן מאשדוד לפני שנה, כשהוביל את נס ציונה לסגור פער של 29 נקודות בניצחון הדרמטי בהארכה.
טפירו יחצה במהלך העונה הבאה את גיל 41. זו תהיה העונה ה־21 שלו בליגה הראשונה בארץ (עוד עונה בחו"ל) וקבוצתו העשירית. 12 פעמים עבר מקבוצה לקבוצה בקריירה, בשתי קבוצות (ירושלים ובני השרון) בילה יותר מקדנציה אחת, ובירושלים היו לו אפילו שלוש. רק בשלוש קבוצות בליגת העל לא שיחק - מכבי ת"א, הפועל חולון ועירוני נהריה. מי יודע, אולי קריית גת היא לא האחרונה
