דומה שהשאלה שמונחת כעת לפתחו של חיזבאללה היא לא אם, אלא איך ומתי. הנקמה תבוא, זה בטוח. ההתלבטות בביירות (ובטהרן) תהיה אם להרחיב אותה עד כדי הסתכנות בפתיחת מערכה נוספת בצפון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
חיזבאללה יתקשה להבליג על החיסול אתמול מכמה סיבות. העיקרית שבהן היא הפרופיל הגבוה של התקיפה: לא מטען במכונית או ירי מטווח קצר מבלי להותיר עקבות, אלא טילים ממסוקים, לאור יום, לעיני עוברי אורח. ישראל אמנם לא לוקחת אחריות רשמית כדי שלא להשפיל פומבית את חיזבאללה, אבל זה לא ממש משנה; המודיעין המדויק (משלב האיסוף ועד לביצוע) והפעולה המוקפדת (ללא נזק אגבי) רק מעצימים את עלבונו של חיזבאללה, ששוב חטף בול בין העיניים.
גם זהותם של המחוסלים תחייב תגובה. עימאד מורנייה היה המפקד הצבאי הכל־יכול של הארגון, גאון מבצעי שחיסולו הותיר חלל עמוק בחיזבאללה. בנו ג'יהאד היה רחוק ממנו ביכולת ובכריזמה, אבל הוא היה הנסיך, היורש. למרות כישוריו המוגבלים, מינה אותו חיזבאללה לפקד על זירת המערכה שפתח הארגון (עם משמרות המהפכה האיראנים, שגם כמה מאנשיהם חוסלו אתמול) ברמת הגולן. במינוי הזה היה עניין יותר מורלי ממבצעי, וכך גם המכה שבחיסולו – היישר בבטן.
חיזבאללה ואיראן פתחו את זירת רמת הגולן לפיגועים לפני כשנה, כדי להימנע מטביעות אצבע. הפיגועים (הבולט שבהם מטען שפגע במארס 2014 בלוחמי צנחנים בגבול סוריה) בוצעו בידי שליחים, כדי להרחיק עדות מחיזבאללה ולהרחיק עימות מגבול לבנון. בארגון הכחישו אז מעורבות בפעילות בגולן, אולם מאז השתנו הנסיבות: בעקבות תקיפת שיירה של אמצעי לחימה בשטח לבנון לפני כשנה חזר חיזבאללה לפעול במישרין נגד ישראל, ובשבוע שעבר אף התחייב נסראללה כי ארגונו יגיב לא רק על תקיפות שבוצעו בשטח לבנון, אלא גם על כאלו שיבוצעו על אדמת סוריה.
עכשיו יידרש חיזבאללה לפרוע את השטר. העובדה שכלי התקשורת שלו היו הראשונים לדווח על החיסול ועל זהות הנפגעים מעידה על מידת הזעם, ומכינה לכאורה את הקרקע לתגובה הצפויה. אבל כשהאבק ישקע, יידרש הארגון – שמרבית הכוח המבצעי שלו מושקע במלחמת האזרחים בסוריה, וכמה מאנשיו נשלחו לייעץ גם לצבא עיראק במלחמתו בדאעש – להכריע עד להיכן לקחת את הנקמה: להסתפק בפיגוע בזירת הר דב? בירי רקטות לגליל? בפיגוע משמעותי בחו"ל?
בישראל צריכים להיערך לכל האופציות האלה. הדגש הטבעי הוא על כוננות גבוהה במערכי המודיעין וההגנה האקטיבית, אבל נדרשת גם הקפדה יתרה על כל פעילות שמתבצעת לאורך הגדר, משום שכל חייל עלול להיות יעד לפיגוע מיידי. לפני עשור הרגו צלפי חיזבאללה שני חיילים שתיקנו אנטנה על גג מוצב סמוך לגבול: תרחיש כזה חייב להילקח בחשבון, כשאפשר שחיזבאללה יחפש לפגוע בקצין בכיר כנקמה שוות-ערך לחיסול מורנייה הבן.
תגובה אלימה מדי של חיזבאללה, שנפגעים בצידה, תחייב בוודאי את ישראל לתגובת־נגד, ועלולה לדרדר את הצדדים להסלמה מסוכנת. כרגע נדמה שבשני צידי הגבול אין עניין בכך – למרות הרמיזות אמש מצד גורמים פוליטיים בישראל, כאילו החיסול היה "תעלול בחירות" – אבל השבועות הקרובים, האחרונים לכהונתו של בני גנץ כרמטכ"ל, יעמדו בוודאי בסימן המתיחות בצפון.
המציאות הזאת תלווה גם את ראשית כהונתו של יורשו, גדי איזנקוט, אף הוא אלוף פיקוד הצפון לשעבר, שקרא בוודאי בסוף השבוע את הראיון ב"ישראל היום" עם ראש חטיבת המחקר היוצא באמ"ן, תא"ל איתי ברון, שקבע כי גבול הצפון, הסורי ובעיקר הלבנוני, מתחמם בהתמדה, והצפון מתקרב לתום עידן שמונה השנים הטובות, השקטות, שעלולות להתחלף בקרוב במציאות חדשה־ישנה.