מהמלחמה באוקראינה - לבית בישראל

יוליה וקונסטנטין ריבלקה, שניהם דוקטורים, יחד עם בתם ולריה בת העשר וכלבם מיקי - מנהלים שיחה רגועה. לבושים היטב. מי שהיה פוגש בהם ברחוב לא היה מנחש כי מדובר בפליטים שנותרו ללא כל. בעקבות הקרבות הקשים באוקראינה, הם השאירו מאחוריהם חיים שלמים ועלו על הטיסה לישראל.

משפחת ריבלקה, יחד עם יותר מ-200 יהודים, זכו היום לקבלת פנים נרגשת בנמל התעופה בן גוריון לאחר שבחרו לעלות לישראל. שני הרופאים ישתלבו בימים הקרובים בתוכנית מיוחדת של הסוכנות היהודית, ולאחר שיעברו את המבחנים של משרד הבריאות ישתלבו במערכת הבריאות הישראלית. "אנחנו נשואים 12 שנה", מספרים השניים, "לאחרונה פשוט התחלנו לחיות את החלום. פתחנו קליניקה במרכז העיר לוגנסק. נסענו לחופשה בטורקיה קצת אחרי שהמצב התחיל להתדרדר. התלבטנו אם לנסוע ובסוף עשינו את זה. כשחזרנו ופתחנו את הטלפון ראינו המון הודעות ואז גילינו שטיל פגע בבית לידנו והיו רבים שנפגעו, כך שהחופשה הזו הצילה אותנו". 

"גאווה להיות יהודי"

בנוסף למצב הביטחוני התגלה סרטן בגופו של אביו של קונסטנטין, ולאחר שבית החולים נסגר שני הרופאים טיפלו בו בביתו. כעבור זמן קצר הוא נפטר. "הוא היה אדם מאוד מכובד ומוכר בעיר, אבל להלוויתו הגיעו אנשים ספורים, כי פשוט כל הזמן היו הפגזות וזו הייתה סכנת נפשות של ממש", סיפר בעצב.  

השניים שלחו את בתם לעיר הבירה קייב, ולאחר שאביו של קונסטנטין נפטר הצטרפו גם הם. לאחר שנים שסבלו מאנטישמיות, קונסנטין מספר בגאווה כי התמיכה הגדולה מהארגונים היהודיים עזרה לו להמשיך בשגרת חייו. "זו פעם ראשונה שאני אומר שאני יהודי - ואני גאה בזה, כי תמיד מאז שהייתי קטן, תמיד הקניטו אותי בגלל היותי יהודי וסבתא שלי תמיד אמרה לי להסתיר את זה".  

גם יאנה וניקולאי סמלנסקי החליטו לעלות לישראל, אך הצלקת שהותירה בהם המלחמה לא תמחה לעולם. בנם היחיד, רוברט, עדיין מוגדר כנעדר. "אנחנו לא יודעים איפה הוא, פשוט יום אחד בהיר נכנסו אלינו הביתה וחטפו אותו בלי להסביר מילה. חיפשנו אותו בבתי חולים ובחדרי מתים, חזרנו מספר פעמים ללוגנסק ולא הצלחנו לאתר אותו".

הקרן לידידות, בראשותו של הרב יחיאל אקשטיין, החליטה לסייע לקהילה היהודית, שנמצאת באזור הקרבות בדונייצק ולוגנסק. בנוסף לסיוע הומונטרי לעשרות אלפי יהודים, שאיבדו את פרנסתם הגבירה הקרן את פעילותה לעלייתם של אלו, המבקשים להגיע לישראל. 

צורך מיידי לסיוע

הרב יחיאל אקשטיין סיפר כי היה צורך בפעולה מיידית עבור אותם עולים. "אנחנו עוסקים בנושא העלייה כבר עשרים שנה והצלחנו להביא אלפי יהודים מאתיופיה, ברית המועצות ומדינות ערב, אבל הפעם היינו חייבים לפעול מיד. לאחר שגילינו שלראשונה מאז תום השואה יש פליטים יהודים שנאלצו לברוח מבתיהם והשאירו את כל רכושם מאחור. הם לא פליטים כפי שכולנו רגילים לדמיין, אלא אנשים מוצלחים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה שבעקבות המצב הביטחוני חייהם השתנו באופן קיצוני", אמר.

על פי נתוני הסוכנות היהודית, נכון להיום מתגוררים באוקראינה כ-200 אלף זכאי חוק השבות. שרת הקליטה ח"כ סופה לנדבר, שליוותה את מטוס העולים, סיפרה כי העולים שהגיעו לארץ דרך הקרן לידידות יקבלו בנוסף לסל קליטה רגיל תוספת של 6000 שקלים לבן אדם בודד ו-15000 שקלים למשפחה.

"לכל יהודי איפה שהוא לא נמצא יש עוגן – מדינת ישראל. אני אומרת ליהודים תבואו, אל תחכו לאסון הבא, אנחנו נעשה הכול ביחד", ציינה שרת הקליטה. 

הרב שלום גופין מלוגנסק סיפר "המצב בעיר ממש גרוע, הקהילה היהודית בעיר ספגה אבידות בנפש ולקח לנו כמה ימים עד שהצלחנו לקבור אותם. גם לצאת מהעיר עצמה היה מאוד קשה, היה מאוד קשה למלט את היהודים משם. היום יש עוד כאלפיים יהודים בעיר שהמתנדבים שלנו מסתובבים ומנסים לספק להם מזון תחת יריות".