משהו טוב עובר על יהודה פוליקר. אלבומו החדש "מוזיאון החלומות" הגיע למעמד של אלבום זהב, לאחרונה הוא קיבל את מדליית הפניקס היוקרתית מטעם נשיא יוון כאות הוקרה על העצמת תרבות יוון בישראל, הוא סיים סיבוב הופעות מצליח בקיסריה ובאמפי שוני, ובפן האישי גם השיל ממשקלו לא מעט קילוגרמים מיותרים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מחר בערב הוא מגיע למועדון הבארבי עם מופע הרוק החשמלי "משמרת לילה". "אש, רונקרול וגיטרות", כך הוא מגדיר את המופע. לדבריו, השירים שיבוצעו במופע קיבלו עיבודים חדשים עם אופי הרבה יותר רוקנרולי. "הבארבי, לדעתי, הוא היכל הרוקנרול", אומר פוליקר, "הקהל שמגיע לשם צעיר יותר, האווירה צעירה, כל מי ששם שותה קצת, תופס ראש ונהיה חם, לוהט ובועט. זו כבר מסורת מבחינתי להופיע שם. בקיץ האחרון עשיתי קיסריות אז הבארבי קצת ירד, אבל עכשיו אנחנו חוזרים".
כמו תמיד, פוליקר יוצר ומלחין לא רק עבור עצמו אלא גם עבור אמנים אחרים. לאחרונה הפיק אלבום עבור אלי חדד, אחד הנגנים הקבועים שלו, הלחין את השיר "אמונות קטנות" עבור דנה אינטרנשיונל וסיים עבודה על אלבום חדש ומסקרן של ריקי גל.
"אלי הוא זמר נפלא בעיניי וחשבתי שהקול הזה חייב להישמע", הוא מספר, "לא יכולתי לתת לו לעבור את החיים בכל מיני מועדונים קטנים כשיש לבן אדם כזה גרון וכזה ורגש. שנים ניסיתי לשכנע אותו אבל הוא לא רצה. בסוף הלחץ שלי עבד. אנחנו בדרך לסינגל השני ואחר כך האלבום. הוא זמר ענק ובקרוב כולם יידעו את זה".
ומה עם האלבום של ריקי גל?
"סיימתי בשבוע שעבר את האלבום של ריקי גל. היא ענקית ומדובר באלבום קסום. היא הגיעה לשיר אחד - ונשארה לאלבום שלם. היא הולכת להגיע ממקום שאף אחד לא מצפה".
אתה חושב שיש קשר בין התקופה הטובה שאתה חווה לבין היציאה מהארון?
"לא. חיי הפרטיים לא קשורים. יצאתי מהארון הרבה לפני בנזין מול הוריי ואחיי, ומבחינתי סגרתי את העניין במשפחה. כל אלה שנבחו מסביב לא היו רלוונטיים. כשהגיע הזמן שהרגשתי שאני בשל לזה ושאני יכול לעזור בנושא - זה קרה. לא מעבר".
מאוד רזית. אתה בדיאטה?
"כן, אני עובד על זה קשה, אבל לא נרחיב על זה עכשיו אלא כשאגיע למשקל שאני רוצה. חסרים לי עשרה קילוגרמים ואז אני אהיה חתיך כמו שהייתי בבנזין, רק עם זקן לבן".
אתה מוצא זמן להמשיך לצייר?
"אני על סף תערוכה חדשה. אני נהנה לצייר אבל אין לי הרבה זמן להתמקד בזה".