135 דקות ביורוליג היו למרקז היינס ברזומה לפני שנחת במכבי ת"א, והוא יותר הזיק בהן מאשר הועיל. הגארד החטיא 74 אחוזים מהזריקות שלו וקלע רק שלוש נקודות לערב. במילאנו לבש את הגופייה מספר 00, והמדד המצטבר שלו היה נמוך עוד יותר: מינוס 1, בעשרה משחקים.
אבל אז הוא עלה להופעת הבכורה שלו בצהוב מול לימוז' ומייד חסם כדור תועה. אחר כך קלע זריקה ראשונה וגם קבר שלשה מחצי מגרש. הוא שב הביתה מחויך עם 15 נקודות, חמישה אסיסטים ומדד 20, ולא ידע לאיזה בור נכנס.
ההיסטוריה מלאה בשחקנים שכיכבו בפרמיירה, ואז נעלמו ונאלמו. דוגמאות לא חסר: קירק פני קלע 19 נקודות מול סופוט ב־2005 ונזקק לעוד 13 משחקים כדי לקלוע עוד 19; יניב גרין ניפק תצוגת MVP של 24 נקודות ללא החטאה בקובנה ב־2004; אנדרו וויזנייבסקי ואלן אנדרסון חיברו 44 נקודות נגד לובליאנה ב־2009 וצנחו ל־15 בשבועיים הבאים; וחוסיין בשוק סידר לניקולה וויצ'יץ' כרטיס בכיוון אחד לליון ב־2002.
גם על היינס לא פסח החוק. אחרי 6 מ־9 מהשדה נגד הצרפתים, הוא ייצר 3.6 נקודות ו־6 מ־27 בחמישה משחקי ליגה ויורוליג.
הכוכבים האמיתיים הם אלה שפרצו בשקט מהדלת האחורית. אנתוני פארקר פגע ב־3 מ־10 בבכורה האירופית שלו במכבי; וויצ'יץ' וקית' לנגפורד הסתפקו בשתי נקודות; ג'רמי פארגו וג'ורדן פרמאר נתקעו על 2 מ־8 ועל 3 מ־11 בהתאמה; ואפילו אריאל מקדונלד פגע רק ב־3 מ־12.
הערב, כשהיינס יחזור ליד אליהו, הוא ימצא את הידית האבודה?
