בין ראש העיר לבוזגלו: על חריגות בנייה ויחס חריג

נגד ראש עיריית יהוד לשעבר יוסי בן דוד, שהפסיד את כיסאו בבחירות המקומיות האחרונות, תלויים ועומדים שני תיקים פליליים חמורים הנוגעים לחשדות של שחיתות אישית.

התיק הראשון הוא תיק חקירת משטרה העוסק בעבירת שוחד. ביוני השנה השלימו חוקרי להב 433 של המשטרה את חקירתם והמליצו לפרקליטות להעמידו לדין בעבירה של לקיחת שוחד בסך של 1.9 מיליון שקלים מקבלן שהעמיד לרשותו ערבות בנקאית בגובה של כ־2 מיליון שקלים. בן דוד, כך לפי המשטרה, הוא שאישר לקבלן בוועדה המקומית תוכנית שהגיש בקשר למלון אוויה בעיר. 

התיק השני החמור נגד בן דוד הוא כתב אישום, שהוגש במאי 2012 לבית משפט השלום בפתח תקווה. בתיק זה מואשם בן דוד בשלושה אישומים שונים בבנייה במקרקעין ללא היתר כדין. בתיק זה מואשמים גם שתי חברות ומנהלן כי עשו שימוש שלא כחוק בחלק מהמקרקעין של בן דוד.

ייחודו של תיק זה הוא לא רק בהיקף הגדול של חריגות הבנייה שנעשו בו לכאורה, אלא בעיקר בעובדה כי בן דוד ביצע, על פי החשד, את העבירות בעת ששימש ראש עיריית יהוד ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד־מונסון (בשנים 2007-2003). התובעת עו"ד יעל מרמור טוענת כי בן דוד ביצע את העבירות לכאורה הן בבית מגוריו ברחוב צה"ל שביהוד והן במקרקעין אחרים שבבעלותו בעיר. ביחס לעבודות הבנייה בביתו הפרטי טענה התובעת כי בן דוד ביצע עבודות בנייה רבות, ללא היתרים, לצורכי חניה ומגורים. בין השאר, מדובר בבניית סככה בשטח של 42 מ"ר, בניית פרגולה בשטח של 28 מ"ר, סגירת קומה בשטח 45 מ"ר ובניית תוספת למבנה בשטח של 81 מ"ר ותוספת נוספת בהיקף של 75 מ"ר. 

יצוין כי בטרם הגשת כתב האישום נגד בן דוד במאי 2012 התקבלו היתרי הבנייה (בדיעבד) בקשר לעבודות הבנייה המדוברות. סניגורו של הנאשם, עו"ד ירון קוסטליץ, טען כי בעקבות כך התביעה הבטיחה לנאשם פעמיים שלא יוגש נגדו כתב אישום באותם שלושה אישומים. לפיכך הוא פנה לבית המשפט וביקש להורות על ביטול כתב האישום. לטענתו, מדיניות התביעה סותרת את "עקרונות הצדק וההגינות המשפטית". 

השאלות המשפטיות הללו התבררו באולמו של השופט נחום שטרנליכט, שבאחרונה הוציא מתחת לידיו החלטה מנומקת וערכית שבה דחה, אחת לאחת, את טענותיו של בן דוד. כך, למשל, ביחס לטענת ההגנה בדבר אכיפה בררנית קבע השופט כי "מדובר בנבחר ציבור בתפקיד הבכיר ביותר, הן ברשות מקומית והן במוסד התכנון והבנייה האמון על נושא פיקוח ואכיפה בנושאי עבירות בנייה". לדבריו, "בשים לב לתפקידו של בן דוד במועד הרלוונטי ולעבירות הבנייה שבהן נחשד, התרשמתי כי היה מקום להגיש כתב אישום, גם אם יכול והוא חורג ממדיניות הוועדה המקומית ביחס להדיוטות".

"מכת מדינה"

לדעת השופט, הנסיבות של העבירות לכאורה שביצע בן דוד ייחודיות וחמורות. "המדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהמדיניות הכללית", קבע השופט, "סטייה שהיא מותרת ואפשרית לנוכח הצורך להתמודד עם בנייה בלתי חוקית, המהווה מכת מדינה ובמיוחד במקרים שבהם היא מבוצעת, לכאורה, על ידי מי שאמונים על אכיפת חוקיות הבנייה".

בעניין פעולות ההריסה טענו הנאשמים להגנתם כי אלה נעשו לפי דרישת הוועדה המחוזית, וכי גם בשל כך יש מקום לבטל את כתב האישום. גם טיעון זה נדחה על ידי השופט, אשר קבע כי "הגם שהבנייה האסורה נהרסה בהתאם לדרישות הוועדה היא, לכל היותר, טענה שיכולה להיטען במסגרת הטיעונים לעונש".

יודגש כי החלטתו של השופט היא במסגרת הטענות המקדמיות שהעלה הסניגור, ועתה ייפתח שלב ההוכחות במשפט.