במשחקו האחרון כמאמן מכבי ת"א פגש פיני גרשון את עודד קטש בקרב האליפות במאי 2010. באמצע הרבע השלישי הציב קטש את אלישי כדיר כשחקן הציר שלו והפך את המשחק.
כדיר, למרות שלוש עבירות, התמודד יפה עם דיאור פישר בהגנה ובהתקפה. שני סלים רצופים שנבעו מהטעיות גוף יעילות הובילו את גרשון לספסל את פישר עד סוף המשחק ולהמציא כבר אז את דיוויד בלו בעמדה מספר 5.
גם אטורה מסינה כמאמן ריאל מדריד אכל את ההטעיה. הוא זכר שמכבי ניצחה אותו פעמיים באותה עונה ושילש את משכורתו של פישר בבירת ספרד. הסנטר לא סיפק את הסחורה, ומסינה לא סיים את העונה. מאז הקריירה של פישר ידעה רק קבוצות דרג שני באירופה (בילבאו, דונייצק ובאמברג), וגם בהן הוא לא הבריק במיוחד.
יש לו יד רכה מחצי מרחק, אבל הוא כמעט אינו קיים באזור הצבע. אין לו שום תנועה עם הגב לסל, ומה שעיצבן במיוחד את גרשון הוא שהשחקן כמעט אינו מגיע לקו.
פישר עם כספי. רק שני ריבאונדים ב-11 דקות // צילום: אלן שיבר
בנבחרת ישראל אף אחד לא ציפה שיעשה 20 נקודות בערב, אבל מה רבה האכזבה שבשני המשחקים הראשונים פישר גם אינו קיים בהגנה. ב־22 דקות בממוצע למשחק שקיבל עד כה, הוא רשם רק שני ריבאונדים - אחד ל־11 דקות!
רביב לימונד, לדוגמה, קטף 3.5 ריבאונדים ב־19 דקות. אפילו אפיק ניסים, ב־16 דקות, לקח יותר ריבאונדים (5) מפישר בשני המשחקים. אם מול מונטנגרו אפשר היה להיתלות בכך שנאלץ לצאת החוצה בכל פיק אנד רול (ובגיל 33 קשה לו מאוד לחזור), מה נאמר על המשחק בכרונינגן, שבו אכל כמעט כל הטעיה וביצע שלוש עבירות ב־12 דקות?
התנגדתי לפני כשלושה חודשים למתן האזרחות לפישר כדי שישחק בנבחרת. כבר הערב אני מניח שנראה שיפור מול בולגריה, אבל ממאמן כמו ארז אדלשטיין, שקידם כבר לא מעט ישראלים, אפשר לצפות שבקיץ הבא ילך עם עידן זלמנסון. לפחות זה משלנו.
