יממה אחרי שקיבלנו משחק כדורגל היסטורי ובלתי נשכח, עם שמונה שערים, וחמישה עד לדקה ה-29, הגיעו ארגנטינה והולנד – שכבשו יחד שער אחד בשלב רבע הגמר – והציגו משחק מחריד והרבה יותר טיפוסי לשלב חצי גמר מונדיאל. משחק של הגנות ושל חשיבה בעיקר איך לא לספוג מצד שתיהן, בו ראינו 0 מצבים ב-90 דקות! שתי בעיטות לא מסוכנות של ארגנטינה למסגרת מול אפס עגול של הולנד. ובסך הכל רק שבעה נסיונות בעיטה לשער לפני ההארכה (כאמור – לא מסוכנים). בהארכה המצב השתפר רק במעט ועדיין לא נזקקנו לשום זינוק של שוער גם ב-120 דקות, ובצדק רב נגמר 0:0 (שני רצוף של הולנד בטורניר) והלכנו לפנדלים.
שני שוערים שלא עבדו כמעט במשחק, נדרשו להפוך לגיבורי האומות שלהם. רומרו שלא הייתה לו עבודה 120 דקות ובכלל בעונה האחרונה התייבש על הספסל של מונאקו וכמעט לא שיחק, הגיע לטורניר כשוער שנחשב לחלש מאוד ולנקודת התורפה של האלביסלסטה. המבקרים של אלחנדרו סאבלה חיכו לו בפינה בשל תמיכה ברומרו כשוער ראשון ואי זימונו של ווילי קבאז'רו המצוין. רומרו עצר את הפנדלים של רון פלאר ו-ווסלי סניידר. בצד השני מקסי רודריגס בעט את הפנדל הרביעי שקבע: ארגנטינה בגמר המונדיאל לראשונה מזה 24 שנה, דווקא על אדמת ברזיל. 2:4 בפנדלים.
**
במשחק עצמו קיבלנו גישה זהירה – הנבחרות התבססו על כדורים ארוכים בדרישה ברורה של המאמנים – העיקר לא לאבד כדורים שיאפשרו ללאו מסי או לאריאן רובן לטוס קדימה למתפרצת מסוכנת.
כשהשעון הראה 90 דקות בדיוק הגיע המצב ההולנדי הראשון, אריאן רובן סופסוף ברח להגנת ארגנטינה ועשה את מה שהוא עושה הכי טוב בטורניר הזה – חדר לרחבה עם הכדור. אבל השחקן הכי טוב של ארגנטינה במשחק הזה ולטעמי בטורניר כולו (עם כל הכבוד להילה לה זוכה לאו מסי) – חאבייר מאסצ'ראנו – ירד לגליץ' מושלם והשאיר את חלום הזכיה השלישית של ארגנטינה במונדיאל, ועוד דווקא על אדמת ברזיל, בחיים. בדקה ה-99 רובן ייצר בעיטה סתמית ב-25 מטר לידיים של סרחיו רומרו, מה שנחשב כבעיטה היחידה של הולנד למסגרת במשחק. מסי הכין למקסי רודריגס שביזבז מצב כמו גם רודריגו פלאסיו לפני הפנדלים.
ארגנטינה חיה על ההגנה שלה – שלא ספגה בשלושת משחקי הנוקאאוט והביאה אותה לגמר. ההתקפה חלשה עד מחרידה, חוץ מהבלחות נדירות של לאו מסי שאפילו מהן קיבלנו מעט מדי הערב. בכל זאת בלי אנחל די מריה לידו, קשה למסי לעשות הכל לבד בהתקפה. באופן לא טיפוסי, מסי האנטי-מנהיג שזכייה במונדיאל היא הדבר הכי חשוב שנותר לו בקריירה, נתן את הנאום לחבריו לפני ההארכה והראה שהוא קפטן אמיתי. ועדיין מאסצ'ראנו הוא המנהיג האמיתי של ארגנטינה גם ברמת האישיות וגם ברמת הביצועים על המגרש
בצד השני רון פלאר, בלם די אלמוני ולא מוערך מאסטון וילה, עלה לשחק בכשירות חלקית ונתן הצגה אדירה בלב הגנת האורנג', הוא תיקל וניקה כל ניסיון ארגנטינאי. "רון בטון" כפי שהוא מכונה, שעוד חצי שנה יחגוג יום הולדת 30, היה נפלא כמעט בכל משחקי הולנד בטורניר, עד להחמצת הפנדל הראשון בדו קרב.
**
כמו בשני הגמרים האחרונים שלה ב-1990 ו-1986 ארגנטינה תפגוש שוב את גרמניה. ואם מראדונה ידע לנצח את הגרמנים החזקים ב-86 אך הצליח לסחוב לבדוק את האלביסלסטה רק להפסד בגמר ארבע שנים לאחר מכן, הפעם תורו של מסי לנסות לזרוח מול גרמניה. אגב, בשני המונדיאלים הקודמים ארגנטינה הודחה ברבע הגמר מול המאנשאפט, כשזכור ביותר ההשפלה של מסי וחבריו בקייפטאון 4:0 במונדיאל בדרום אפריקה 2010.
לצפייה בתקציר לחצו כאן: http://www.fifa.com/worldcup/videos/highlights/match=300186490/index.html
מסי דוהר לגמר המונדיאל במרקנה // צילום: איי.אף.פי
