העולם עדיין לא מבין את מידת ההשפעה של ישראל על ההיי־טק

ג'ף פולבר, יזם סדרתי בתחום ההיי־טק, הפך לפני כ־20 שנה לגורו טכנולוגי, לאליל של הסטארטפיסטים, כשזיהה את הטכנולוגיה שפותחה בישראל על ידי חברת ווקלטק להעברת דיבור בקווי האינטרנט. הוא היה בין ראשוני המשקיעים בטוויטר וב־Foursquare, אחד המובילים של תעשיית ה־Voice Over Internet Protocol ומקדם מכובד של תחום שידורי הטלוויזיה באינטרנט, כיום אחד הנושאים המרכזיים ברשת.

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כשהוא מגיע לישראל, בדרך כלל לוח הזמנים שלו מאוד צפוף ובקושי יש לו רגע לנשום. עוד לפני נסיעתו קובעים עבורו לוח זמנים מאוד צפוף. רבים מייזמי ההיי־טק מבקשים לפגוש בו. הוא נחשב למי שעולים אליו לרגל כדי להקשיב לעצותיו. הניסיון לאחר "חור" בלוח הזמנים שלו כדי לראיין אותו, היה תהליך לא פשוט. 

ועם זאת, ישראל היא מקרה חריג. לכאן הוא מגיע די הרבה. "בדרך כלל כשאדם מגיע למקום זר, בתחילה הוא לא מרגיש כל כך בנוח, ולוקח לו זמן להתאקלם. אך כשאני נוחת בישראל - הנוחות היא מיידית", מספר פולבר, "לכן מתאפשר לי מהר מאוד להתמקד במה שאני רוצה לעשות. תחושה כזו אין לי בשום מקום אחר בעולם". 

תחושת הנינוחות של פולבר בישראל לא מפתיעה. הוא בן 51, יהודי, תושב ניו יורק. במשך שש שנים הוא למד עברית, גם באולפן. הוא גאה בכך אבל מודה שאוצר המילים שלו בעברית עדיין מצומצם, ולכן את השיחה בינינו הוא מעדיף לנהל באנגלית. מצד שני, הוא מבין ללא ספק חלק מהדיבורים בעברית סביבנו ואף אינו מסתיר שטוב לו כאן.

כמי שעסוק רוב זמנו בזיווג זיווגים טכנולוגיים, אין לו יותר מדי זמן לעצור וליהנות מההצלחה, ונראה שהוא בתוך העשייה 27 שעות ביממה. בקהילת הסטארטפיסטים פולבר נחשב למי שלמד לזהות הצלחה כשהיא ניצבת לפניו ולחזות שני צעדים קדימה את הפוטנציאל שטמון ברעיון טכנולוגי.

"האתגר חשוב לי"

וכך, למשל, ביום שבו התראינו, לפני שפגשתי אותו בתל אביב, הוא כבר הספיק לבקר בבוקר בחיפה, אחר הצהריים בירושלים, ולקראת חצות חזר למלון בתל אביב לחטוף תנומה לפני אימון הכושר של הבוקר. 

כי בנוסף על שלל עיסוקיו, פולבר מגדיר את עצמו גם כפריק של בריאות. אם תהיתם, גם את זה הוא הפך לסטארט־אפ.

"למדתי שיעור לפני 15 שנה כשאיבדתי את אבי והוא שללא בריאות טובה - בלתי אפשרי לעמוד לצד האהובים שלך. המתנה הנהדרת ביותר שאתה יכול להעניק למשפחה שלך היא לשמור על בריאות טובה", הוא קובע.

הוא סבל ממשקל עודף, ואז הפך גם את גופו לסטארט־אפ. אחרי שהצליח להשיל כמה עשרות קילוגרמים ממשקלו, הוא מנסה כעת למצוא את האיזון בתוך ההמולה שמסביבו, שכאמור לא ממש נפסקת.

"עד לא מזמן הרעיונות הכי טובים שלי עלו בראשי בעת שהייתי במקלחת, ואילו עכשיו הם עולים באימוני הכושר", הוא מספר בחיוך. "זה שינוי גדול עבורי. אני חושב שצריך להיות איזון בין העבודה לבין החיים. אני מעריך את אלה שיודעים לעשות את ההפרדה ולהקדיש זמן גם לדברים אחרים מלבד עבודה. בעולם שלנו היום אתה יכול להיות מקושר כל הזמן, לכן אתה צריך להקשיב לעצמך ולדעת מתי לעצור. אם אתה רוצה להקשיב לאחרים - קודם כל תקשיב לעצמך". 

עד כה השתתף פולבר בהקמה של כ־50 חברות סטארט־אפ, כשהבולטות מתוכן הן חברות FWD‏ (Free World Dialup) ו־Vonage (ספקית הטלפוניה האינטרנטית הגדולה ביותר בארה"ב כיום). כמו כן הקים פולבר את Voice Over Network) VON) - חברה עולמית לכנסים ומידע בתחום ה־VoIP. 

השם שלו כבר נהפך למושג. כך למשל, אחד מהישגיו החשובים הוא תקנת פולבר, "The Pulver Order", שבה קבע כי VolP - העברת קול באינטרנט - אינה נחשבת לשירות טלקום, אלא שהיא חלק מהעברת מידע, ולכן אין לה כפיפות למגבלות הרגולציה של רשות התקשורת האמריקנית. התקנה אומצה על ידי ועדת התקשורת הפדרלית של ארה"ב.

מה אתה יכול לייעץ לאנשים שרוצים להיות יזמים בתחום הטכנולוגי?

"ראשית, אשאל אותם מה מאתגר אותם. שנית, אייעץ להם לא לקבל עצות מאחרים בנושאים שהם יכולים להבין בהם בעצמם. אני חושב שאעודד אותם לחפש את החלומות שלהם בעצמם - ולחיות אותם. עצה שנייה היא לא לוותר כל כך מהר אם מתעוררים מכשולים". 

מהו סוד ההצלחה של תחום הסטארט־אפ בישראל?

"הייתי בכינוס של הבנק העולמי, שבו ניסו לדון בשאלה כיצד יכולה מולדובה להידמות לישראל מבחינת ההישגים בתחום הטכנולוגיה. התשובה היא שזה כמו הנוסחה של קוקה קולה - אפשר לנסות להעתיק, אבל זה לא יהיה בדיוק אותו הדבר. כל שף שמנסה לשחזר מנה של מישהו אחר צריך את כל המצרכים המקוריים אבל חיקוי יישאר חיקוי. אני מניח שסוד ההצלחה טמון בטיב האנשים, בתרבות ובדרך שבה הם עובדים.

"בישראל יש עבודת צוות, והצוות הזה מתחיל להתגבש לפני גיל בית הספר והתיכון, וממשיך גם בצבא. ברוב חברות הסטארט־אפ שאני מכיר הצוותים מכירים שנים, כבר מגיל צעיר.

"כדי לשחזר את ההצלחה של ישראל במקום אחר צריך לרכז את כל המרכיבים, לא רק חלק מהם. אני חושב שהעולם עדיין לא יודע כמה גדולה ההשפעה של ישראל בתחום האינטרנט היום; החל מהאבטחה של צ'ק פוינט, דרך ווקלטק, שהיה בהתחלה סוד של חיל האוויר, ועד האפשרות לקיים שיחת טלפון באינטרנט. אין ספק שההצלחה האחרונה שינתה את פני העולם כפי שאנחנו מכירים אותו".

"יש בידי את הכוח"

בארה"ב עומדים להגביל את הניטרליות של הרשת ואולי לפגוע בהעברת הקול באינטרנט. לפי התוכנית, יהיה נתיב מהיר בתשלום ונתיב איטי חינם. מה לדעתך יגרום השינוי במדיניות?

"יהיו יותר משני נתיבים לדעתי. פעמיים שיניתי את דעתי לגבי נושא הניטרליות של הרשת. אנחנו רוצים שימוש חופשי ברשת, אבל שיהיה הוגן. צריכים להיות איזון ותשתית יציבה. היום ההבדל בין החברות הוא בעיקר במחיר, אבל בסוף היום אם מה שאתה מספק הוא רק שירותים בסיסיים, זה לא מקדם אף אחד.

"לטווח הקצר התחרות טובה, אבל רק לטווח הקצר. אני מאמין שתימשך המלחמה בין החברות המשקיעות בתשתית לבין הרגולטורים והחברות ש'רוכבות' על התשתית".

האם אתה רואה את עצמך משתקע בישראל בעתיד?

"בשש השנים האחרונות אני נמצא בישראל חודשיים־שלושה בכל שנה, ובעתיד אני רואה את עצמי נשאר כאן תקופות ארוכות יותר. יש לי הרבה חברים כאן, השקעתי בכ־40 חברות בישראל שחלקן עושות חיל וחלקן לא כל כך. היתרון שלי טמון בכך שאני מכיר הרבה אנשים ויש בידי את הכוח לחבר בינם לבין יזמים". 

אילו תכונות אתה מחפש אצל יזמים?

"יש יזמים בכל גיל - בן 16 ובן 72. אני לא מפלה אנשים על רקע גילם המבוגר. למשל, בעמק הסיליקון אני רואה אפליה לרעה של מבוגרים, לעומת ישראל, שכן מחבקת את הניסיון שלהם. מה שקובע הוא הרעיון, הצוות והיכולת של השניים לתקשר. כשאני רוצה להשקיע במיזם, אני מסתכל על חברת סטארט־אפ כלהקת רוק. אני רוצה לראות מי הזמר ומי המתופף; המנכ"ל צריך להיות עם נוכחות ולקבוע את הקצב כמו מתופף. אני גם שואל אם הם מנגנים גירסת חיקוי, או שיש להם מוסיקה מקורית. את הכסף הגדול במוסיקה עושים רק באלבום השלישי. גם בהיי־טק אתה רוצה צוות עם יכולת לגדול ולהתפתח ובאיזשהו שלב גם להגיע לאלבום השלישי".

האפליקציה הכי חשובה

כשאני שואל אותו מה העתיד טומן בחובו מבחינת ההיי־טק, הוא משיב שהוא לא חשב "שאי פעם אני אקנה טלפון לפי איכות המצלמה שלו או שתהיה חשיבות כל כך גדולה לתקשורת לא מילולית, והנה - זה קרה. לפני עידן האייפון לא חשבו שאפל תצליח מול היצרנים הוותיקים של הסלולר, כמו נוקיה. בהקשר הזה, הדרך שבה אנחנו מתקשרים לא תשתנה. יהיו שינויים גם בחברות הגדולות, כולל אפל, ששינתה את תעשיית הטלפוניה ואת תעשיית המוסיקה".

למרות השפעתה העצומה של ענקית התקשורת, לדבריו אפילו היא לא חסינה מתהפוכות. "אין חברה שלא יכולה ליפול", הוא מדבר מניסיון, "מיקרוסופט מגדירה את עצמה מחדש, ואני מאמין שהצוות החדש יצליח. אני אוהב את דרך החשיבה שלהם ואת מה שהם עושים. דיברתי לאחרונה עם אחד הבכירים של החברה והתרשמתי מאוד. 

"לדעתי, עוצמת המחשוב הגדולה של הטלפון תמשיך להתפתח ויהיו מערכות משולבות שיש בהן קול ותמונה. התחרות תהיה בכל התחומים. בתחום הטלפוניה הייתי נמנע מלהתחרות על מחיר לדקה, או ליצור שירותים שלא יהיו פרקטיים בעוד עשר שנים. הדור הבא של המצליחים יבוא משירותים שפעם ראינו בסרטי מדע בדיוני. מה שבטוח הוא שהילדים שלנו יקבלו את התהפוכות האלה כמובנות מאליהן".

אם מישהו רוצה להיכנס ליזמות בהיי־טק, איזה תחום היית מציע לו לבחור?

"האפליקציות של הקול הן העתיד, והיכולת לתקשר עם מישהו תמיד תימצא במגמת שיפור. אפשר היום להעביר וידאו וטקסט, אבל שום דבר שאני מכיר לא ייקח לאופציה של הדיבור את המקום הראשון - מלבד טכנולוגיה שבה יהיה אפשר ליצור הולוגרמה שתאפשר לנו לחבק את האדם שאנחנו מדברים איתו. אבל עד שזה יקרה, הקול הוא האפליקציה הכי חשובה.

"כשמשוחחים בטלפון, בצד השני רוצים לשמוע את הקול שלך כדי לדעת שאתה בסדר, אבל אין כמו לשמוע את הקול של האהובים שלי שאומרים לי 'אני אוהב אותך'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו