שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נעם, גזר 13 שנות מאסר בפועל על נחום בן יצחק (25), תושב מעלה אדומים, שהורשע בהריגת החייל המנוח, איציק מור (20), בדקירות סכין בצווארו במועדון ואן גוך בירושלים באוקטובר 2009. בן יצחק הורשע בעבירות של הריגה, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הנאשם השני בפרשה, אוהד דדון, אף הוא תושב מעלה אדומים, אשר יוצג ע"י עו"ד רונאל פישר זוכה כזכור מהעבירות שיוחסו לו, לאחר שנקבע בהכרעת הדין כי נחום בן יצחק, הוא זה שאחז בסכין באמצעותו נדקר למוות איציק מור ונפצע בן דודו, אבירן סויסה.
הנאשם השני בפרשה, אוהד דדון. צילום: יואב ארי דודקביץ'
בית המשפט הורה לנאשם לפצות את דני מור, אביו של החייל המנוח בסכום של 258 אלף שקלים שהוא הסכום המרבי שניתן לפסוק לנפגע עבירה. כמו כן הורה השופט לנאשם לפצות את בן דוד של החייל אבירן סויסה, שנפצע באירוע האלים, בסכום של 30 אלף שקלים.
נדקר בצווארו ומת במקום
איציק מור ז"ל (20), נהרג ב-9 באוקטובר 2009 בשעה שלוש לפנות בקר ליד מועדון "ואן גוך" במרכז ירושלים, במהלך קטטה אלימה, לאחר שנדקר בצווארו ומת במקום בתוך זמן קצר, מדימום מאסיבי מעורק הצוואר. באותו אירוע, בסמוך לדקירת מור, נדקר בחזהו, בן דודו, אבירן סוויסה. בהכרעת הדין נכתב כי "האירוע הטראגי אירע על-רקע עימות בין צעירים, זאת בעקבות מחלוקת של מה בכך שהחלה בתוך המועדון".
השופט כתב בגזר הדין כי "המנוח והנאשם היו חיילי בצה"ל במועד האמור, וכל אחד מהם יצא לבילוי עם חבריו במועדון. היציאה לבילוי הסתיימה בתוצאה הטראגית של קטילת חיי המנוח ופציעתו הקשה של אבירם. לפנינו מקרה נוסף של עימות אלים שבו נעשה שימוש בסכין, אשר הביאה למוות חסר פשר וחסר נחמה, והן לפציעה חמורה".
איציק מור ז"ל (משמאל)
עורך הדין: המעשים לא היו מתוכננים
התובע עו"ד ארז פדן, ציין בשלב הטיעונים לעונש כי אמנם התביעה האשימה את שני הנאשמים כמבצעים בצוותא, בפגיעה הקטלנית באיציק מור ובפציעת בן דודו , זאת מכוח דיני השותפות, אולם משנקבע ע"י ביהמ"ש כי הנאשם הוא שזה שדקר את החייל המנוח ופצע את בן דודו, יש לגזור את עונשו עפ"י הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין, לפיהם הנאשם היה זה שהביא את הסכין לזירה, מי שהשמיע איומים ומי שהביא להסלמת האירוע עד לכדי עימות פיזי.
סנגורו של הנאשם, עו"ד קובי בן שעיה, טען כי המעשים לא היו פרי תכנו מוקדם, כי מרשו נקלע לסיטואציה שבה ניצבו מעטים מול רבים, וכי כישלונו באירוע נבע מהדימוי העצמי הנמוך שלו ומהעובדה שהמעורבים בקטטה שתו משקאות אלכוהוליים.
השופט הדגיש בגזר הדין כי "על העונש להוות מסר הרתעתי אפקטיבי לנאשמים ולעבריינים בכוח, להוקעת האלימות שפשתה במקומותינו הגובה פגיעות בגוף ובנפש, ובעיקר זו שבה נעשה שימוש קל ונמהר בסכינים ובנשק קר במהלך עימותים ותגרות. על רקע גלי האלימות הגואים בחברה בשנים האחרונות, והקלות הבלתי נסבלת של שימוש בסכיני ובנשק קר לפתרון סכסוכים, שומה על בתי המשפט לתרום להדברת התופעה המכונה בפסיקה כ"תת-תרבות הסכין" או כ"נגע הסכינאות", שגובה קרבנות פעם אחר פעם, בתקריות אלימות, בין יזומות ובין אקראיות. תרומה שכזו חייבת לבוא בתגובה עונשית כואבת וקשה, של הטלת מאסרי לתקופה ממושכת ומשמעותית".
זירת הרצח. צילום: ליאור מזרחי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו