השיא בחיי העופות הדורסים הוא עונת הרבייה, רק שלבדיל מציפורים אחרות, עופות דורסים לוקחים את הזמן. משך הדגירה של עופות דורסים הוא מהממושכים בעולם העופות, נשרים למשל דוגרים 57 יום ועיטים – 42.
וגם אחר הבקיעה – זוג ההורים, ששניהם דוגרים ועוסקים בציד ובהאכלת הגוזל – עומלים במשך חודשים בהגנה, בחימום, בהצלה ובהאכלת הגוזל, או הגוזלים.
עוד בנושא:
• בייבי קורונה: הכירו את קוביד
• צפו: האכלה מיוחדת לפסח בספארי
• תדהמה בארה"ב: טיגריס נדבק בקורונה
אך בשל משכה ומיעוט בצאצאים – זו גם תקופה רגישה במיוחד. ובצד גורמים טבעיים המסכנים את הצלחתה כמו זמינות מזון, מזג אוויר וגורמי מחלה טבעיים, האדם מציב עוד מגוון רב של איומים שהם הגורם לכך שהנשר, הרחם, העיט הזהוב והעיט הניצי בישראל נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
בין הגורמים האנושיים שמקרבים מינים אלה לכיליון אפשר למנות הרעלות מחומרי הדברה, הרעלות עופרת, ציד, התחשמלות, הפרעות מצד מטיילים וכלי טיס.
במסגרת "פרויקט פורשים כנף" נוקטת רשות הטבע והגנים שורה של אמצעים להגנה ולניטור האוכלוסיות של מינים אלו במקביל למחקרים בשיתוף מוסדות אקדמיים. בין האמצעים, ברשות הטבע והגנים מפעילים שמירה על קינים, מעקב אחרי הקינונים ומישדור גוזלים, ומניעת ציד של מינים המשמשים מקור המזון העיקרים לעיטים: חוגלות, ארנבות ואפילו צבאים.
כחלק משיתוף הפעולה עוקבים אחרי החיים מקיני העופות הדורסים הגדולים בישראל נפתחה לאחרונה אפשרות לצפות בגוזלים במסגרת פרויקט "עופות דורסים בשידור חי", פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן דוכיפת, מיזם "צבא ההגנה לטבע", קרן המורשת ופרויקט "פורשים כנף". ניתן לצפות בשידורים החיים באתר הצפרות הישראלי ולעקוב אחר דף הפייסבוק של הפרויקט שנקרא: "עופות דורסים בשידור חי"