מדוזות ממין חוטית נודדת, בחופי ישראל (ארכיון). צילום: ד"ר דור אדליסט

המומחה מזהיר: היכונו - הקיץ הקרוב יהיה מלא במדוזות | כך תתכוננו בהתאם

"אנו רואים כבר את הסנוניות הראשונות של נחיל ענק שיגיע ככל הנראה לקראת סוף החודש", אומר ד"ר דור אדליסט, מומחה העוסק בחקר המדוזות • אז מה עושים אם נעקצנו ומאיזה חופים כדאי להימנע? • כל מה שרציתם לדעת על "החוטית הנודדת" שתלווה אותנו לאורך הימים החמים

בקיץ שעבר נהנו הישראלים מים כמעט נקי לחלוטין ממדוזות. המשמעות הייתה שניתן היה לשחות במים לאורך כל הקיץ וזאת מבלי לחשוש מצריבות בכלל. אולם השנה, ככל הנראה, "צפויים נחילים גדולים מאד להגיע אל חופי הארץ וכל הרוצים לרחוץ בים צריכים להיערך לכך", כך אומר ל"ישראל היום" ד"ר דור אדליסט מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז האקדמי רופין, מומחה העוסק בחקר המדוזות ובין מקימי האתר הציבורי "מדוזות בע"מ".

"ים של מדוזות" בתחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל (ארכיון) // שמי ביתן, חברת החשמל

לדבריו, "המדוזה העיקרית שמגיעה בהמונים אל חופי ישראל היא החוטית הנודדת. בהקשר לכך אנו רואים בחופים כבר את הסנוניות הראשונות של נחיל ענק שיגיע ככל הנראה בשבועות הקרובים, כלומר לקראת סוף החודש. הנחילים האלו יישארו בארץ עד סוף חודש יולי או תחילת אוגוסט".

ד"ר אדליסט מוסיף כי "יש לנו אתר גדול שנקרא 'מדוזות בע"מ', ששם כל מי שרוצה מעדכן על הימצאות של מדוזות בחוף שהוא שחה בו. כך יש לנו מפה של פריסת המדוזות בחופי הים שלנו ואנשים רבים נכנסים וקובעים את החוף שהם הולכים אליו לפי העדכונים באתר. כמו כן, כל אדם יכול לעדכן באתר הציבורי שלנו".

מדוזות ממין חוטית נודדת, בחופי ישראל (ארכיון), צילום: צפריר קופליק

בהמשך דבריו מציין המומחה כי החוטית הנודדת היא אורח חדש בים התיכון, שהגיע לארץ לקראת סוף שנות ה-70, "עם הגעתה, החוטית התפשטה מאוד והנחילים שלה מצויים אפילו בחופי תוניס".

מאין הגיעו החוטיות?

"אנחנו מניחים שהן הגיעו לאזור על ידי אוניה. לאוניות יש מי נטל שלא פעם בעלי חיים נתפסים בהם ונוסעים עם האונייה ממקום למקום. כלומר, אוניה שחצתה את תעלת סואץ ככל הנראה הביאה את המין לאזור. אנחנו חושבים שככה המדוזות הגיעו כי בים סוף עצמו אין בכלל חוטיות והמקום שרואים אותן הוא באזור מזרח אפריקה. מה שמעניין זה ששם אין נחילי ענק כאלו, הנחילים הגדולים האלו הם תופעה מקומית".

מדוזה חוטית שכבר לא תנדוד. לא נתגעגע, צילום: .

שאלנו את ד"ר דור אדליסט על מדוזות אחרות שמופיעות בים התיכון, והוא ציין כי "בים התיכון ישנן 16 סוגים של מדוזות, העיקרית וזו שגורמת לצריבה המציקה ביותר היא כאמור החוטית. אולם לצידה יש לנו כבר דיווחים על מדוזות מסוג מסוג פעמונית נקודה, מין פולש שהגיע אלינו מאוסטרליה, מדוזה מסוג ירחית (גליפיש מון), שפלשה מים סוף ומדוזה כחולת שוליים שהיא מדוזה מקורית של הים שלנו".

"ככלל, שלוש המינים האלו צורבים הרבה פחות מהחוטית. ובכלל יש לנו מזל שדווקא החוטית פלשה אלינו כי יש מקומות בעולם עם מדוזות מסוכנות הרבה יותר" הוא אומר. ד"ר אדליסט, ערך עם עמיתיו גם מחקר על ההתמודדות עם צריבה של מדוזות ומציין כי "סקר שערכנו בשנה שעברה הראה שחומץ ושתן לא עוזרים במקרה של צריבת מדוזה, מה שעוזר זה מי ים וכן תכשירים נגד כוויות, כמו אלוורה. בכלל, כשיש בים מדוזות כדאי ללבוש חליפת צלילה או בגד לייקרה שמגנים מהצריבות שלהם, יש גם משחות מיוחדות שעוזרות נגד הצריבות האלו".

מדוזה ממין חוטית נודדת, בחופי ישראל, צילום: ד"ר דור אדליסט

למה לפעמים לא רואים מדוזות במים ועדיין הים צורב נורא?

"מה שקורה זה שהים בתנועה שלו גורם לכך שזרועות הציד של המדוזות משתחררות וממלאות את המים. לא לחינם החוטית הנודדת זכתה לשמה, היא מלאה בזרועות ציד ואלו משתחררות, והן מה שגורם לנו לחטוף צריבות וכאבים בים גם כשלא רואים את המדוזה עצמה. לא מדובר בביצי מדוזה או במשהו אחר אלא בזרועות הציד שלהן".

בסוף דבריו, מציין המומחה כי "המדוזות הן בעל חיים עתיק מאד ובעל יכולת שרידה גדולה. כשיש להן תנאים טובים הן מתרבות בכמויות ענק וכך מגיעים אלינו נחילי הענק האלו. לכן אני ממליץ מאד לעקוב אחרי האתר שלנו ולהתעדכן, כך תלכו לחופים שאין בהם כרגע מדוזות, תהנו ולא תיפגעו אם אתם רוצים להיכנס למים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו