בעוד בישראל ישנם כ-1,100 מינים של דבורי בר, אחד הדברים המאיימים עליהן ביותר הוא דווקא מין בודד אחד של דבורה – דבורת הדבש. הדבורה הזו היא מין מסחרי המשמש חקלאים, שלה יתרון מספרי עצום של מאות אלפי פריטים, לעומת דבורי הבר, שהן חיות יחידניות שלא חיות בכוורות ענק. החשש הוא שדבורי הדבש עלולות לדחוק את דבורי הבר מאזורי המחיה שלהן בסמוך לכוורות של דבורי הדבש.
האיום הזה לא רק מביא לסיכון של דבורי הבר, אלא גם של כל המערכת הטבעית שנסמכת עליהן בשמורות הטבע השונות בארץ. לדוגמה, אירוס הגלבוע, אותו מאביקה דבורת בר יחידנית בשם מחושית, הוא פרח הזקוק לדבורי בר זכרים המאביקים את האירוס ומסייעים לו לייצר את הזרעים שינבטו להיות הדור הבא של האירוסים.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, הסביר ל"ישראל היום" כי לדבורי הבר יש חשיבות גדולה, לא רק למגוון הביולוגי (בארץ יש יותר מ-1,100 מיני דבורי בר, לעומת 100 מיני יונקים בלבד ו-500 מיני ציפורים), אלא גם למערכת האקולוגית הטבעית כולה, שכן צמחים רבים תלויים בהן בלעדית, בעוד דבורי הדבש החקלאיות לא מותאמות להאבקה של חלק מפרחי הבר.
נקודה זו עולה בימים אלה בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה באסדרת תחום כוורות הדבש החקלאיות בארץ. במסגרת הצעת החוק שיזם משרד החקלאות, מבקשת החברה להגנת הטבע שצפיפות כוורות הדבש בקרבת שמורות טבע תיקבע תוך היוועצות עם רשות הטבע והגנים, וזאת על מנת לצמצם את הפגיעה של דבורי הדבש בדבורי הבר ובצומח שבתוך השמורות. למרות שאחת ממטרות החוק היא שמירה על המגוון הביולוגי של כל מיני הדבורים הקיימים בארץ, בחברה להגנת הטבע מודאגים מאוד מאי-הכללת מנגנון שיסייע בפועל לשמירה על המגוון הביולוגי העצום של דבורי הבר בארץ.
"אנחנו רוצים שהכוורות יונחו במרחק של קילומטר אחד לפחות משמורות הטבע בישראל", אומר רוטשילד. "כאשר כוורת מצויה בשטח חקלאי צמוד לשמורת טבע, אז המשמעות היא שהדבורים יחדרו לשמורה ויתחרו באופן לא שוויוני עם דבורי הבר המקומיות, שהן יצורים שחיים לבד וללא כוורת. מרעה דבורים הוא קשה לניהול, כי בניגוד לפרות, כבשים ועזים, שניתן לשים גדר שתעצור אותן, לדבורים אין גדר, והן עפות לאן שהן רוצות, זאת בנוסף לכך שיש להן טווח פעילות גדול. לכן, כדי להגן על מיני הבר בארץ, חשוב מאוד להרחיק את הכוורות למרחק של קילומטר, שהוא הטווח שבו על פי מחקרים דבורי הדבש משפיעות לרעה על דבורי הבר והצומח הטבעי שהן מאביקות".
אתה יכול לתת דוגמאות לדבורי הבר שחיות בארץ?
"כן, למשל דבורת העץ. מדובר בדבורה גדולה שצבעה שחור עם כתם צהוב. היא מאוד בולטת ונראית גם באזורים שבני האדם חיים בהם. היא מקננת בעצים, וכך היא מקיימת את הדור הבא שלה. יש גם דבורה שנקראת בנאית אדמונית, שבונה מבנים מבוץ שבהם היא מקננת ומגדלת את צאצאיה".
כדי להסביר את חשיבות הדבורים, מציין רוטשילד את המקרה המיוחד של האירוסים: "במשך זמן רב, פריון האירוסים היה חידה, מכיוון שאין להם צוף. מתברר שהצבע הכהה של הפרח קולט חום שמש לאורך היום, וכשהדבורים מגיעות בלילה, הן ישנות בו בגלל אותו חום. כלומר, כלומר האירוס מהווה מעין בית מלון למספר דבורי בר, וכך הן מאביקות אותו. המשמעות היא שאם הדבורים האלו ייכחדו, אז גם האירוסים ייכחדו".
לדברי רוטשילד, החברה להגנת הטבע לא מתנגדת לחוק שיאסדר את תחום הדבש בישראל, אולם היא מבקשת להוסיף לחוק סעיפים שיגנו על המגוון הביולוגי בארץ. "אנחנו רוצים שיוגדר שצפיפות כוורות דבש בטווח קילומטר מגבול שמורות הטבע יהיה מבוקר בתיאום עם רשות הטבע והגנים, ואנחנו רוצים שבדיוני הוועדות שבהן נקבע היכן וכמה כוורות יוצבו, ינכח נציג סביבתי שיבטא את האינטרסים של עולם הטבע בארץ", סיכם. "ללא השינויים האלו, לא יובטח עתידן של דבורי הבר ושל מיני צמחים רבים שתלויים בהם – דווקא במקום שבו הם אמורים להיות בטוחים ומוגנים על פי חוק – בתוך שמורות הטבע".