כ-1,000 כלבים מכ-100 זנים שונים ישתתפו השנה בתערוכת הכלבים הבינלאומית, שתתקיים ביום שבת הקרוב במתחם אקספו בתל אביב, בסימן 50 שנה להתאחדות הישראלית לכלבנות.
בתערוכה, המתקיימת בחסות "רויאל קנין", היצרנית הצרפתית של מותג הסופר פרמיום לתזונה ובריאות לכלבים וחתולים, יוענק לזוכים תואר "מנצח היובל" ותעודה מיוחדת שהופקה במיוחד לכבוד האירוע. בנוסף על כך, יוענק תואר כבוד לחברים בהתאחדות שמילאו תפקיד חשוב במהלך שנותיה ושהגיעו להישגים יוצאי דופן, וגם תוקרן לקהל המבקרים מצגת על ההיסטוריה של ההתאחדות.
איך הכל התחיל?
מאז ומעולם, כלבים נכחו במזרח התיכון. כלבי בר שחיו עם שבטי הבדואים סייעו להם ברעייה ובשמירה, אולם הכלבנות המודרנית החלה עם גלי העלייה לארץ וקיבלה תפנית מקצועית בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר הגיעו מאוסטריה הגיעו פרופסור רודולף ורודולפינה מנצל, מובילים בתחום חקר התנהגות בעלי חיים ובעלי בית גידול לבוקסרים שנקרא "בני שטן".
רודולף ורודולפינה מנצל // צילום: ארכיון ההתאחדות הישראלית לכלבנות
בני הזוג הקימו כבר בשנות ה-20 בית ספר ראשון מסוגו לאימון כלבי תקיפה, הגנה, שמירה וגישוש, ובמקביל השתתפו בתחרויות בינלאומיות, ואף זכו בתואר אלופי העולם בתחרויות עולמיות של כלבי בוקסר. השניים אילפו את הכלבים ששירתו במשטרת אוסטריה, ועל מנת שלא ישבשו את האילוף שלהם, הם לימדו אותם לציית לפקודות דווקא בעברית. בהמשך, הם שלחו כלבים לישראל, ואלה תפסו מקום בשמירה על גדרות היישובים המבודדים במרכז ובצפון הארץ.
בשנת 1938, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, המנצלים הצטרפו לכלבים ועלו ארצה בעצמם, כאשר קציני המשטרה הגרמנית, שהרגישו כלפיהם הערכה והכרת תודה על עבודתם עם הכלבים, הבריחו אותם מתחת לאפם של הנאצים.
המנצלים התיישבו בתחילה ברמת יוחנן, ומאוחר יותר עברו לקריית חיים, שם ייסדו את המכון לחקר כלבים ואילופם, שמאוחר יותר הפך למרכז הכלבנות המקצועית בארץ ישראל. בסיוע מרטין גולדשמיט, יו"ר אגודת חובבי הכלבים בירושלים, הקימה רודולפינה את "התאחדות חובבי ומאמני הכלבים בישראל", וייסדה את ספר הגידול הישראלי. ב-1962 היא אף הפכה לאישה הראשונה שקיבלה תואר פרופסור באוניברסיטת תל אביב.
קשיי התאקלמות
רודולפינה, שהתבקשה על יד ארגון ההגנה לעזור לפתח מערכת כלבי עבודה למטרות של אבטחה ושמירה על היישוב היהודי, נוכחה לראות שהגזעים המקובלים למשימות אלה באירופה – דוברמנים, בוקסרים ורועים גרמניים – התקשו לתפקד בתנאי האקלים של הארץ. הבוקסרים שאיתם נהגה לעבוד באירופה נטו להיות מנומנמים בגלל החום, ולא תפקדו בצורה טובה. במקביל להקמת בית הספר לאימון ומחקרי הכלבנות שלה, היא החלה לחפש "גזע מקומי" שיתאים למשימות אלה וגם לתנאי האקלים והשטח.
במשך מאות שנים היו במזרח התיכון כלבים כנעניים, שאותם היו מכנים "כלבים ערביים", ששמרו על הרכוש והעדרים, וכלבי סלוקי, שליוו את הבדואים וסייעו להם לצוד. הגזע הכנעני דומה מאוד לכלב הבר, ושלא כמו מרבית הגזעים – הוא שמר על מאפייניו הטבעיים ותכונותיו לאורך השנים.
מנצל זיהתה את הגזע המקומי הטיפוסי שהסתדר היטב בתנאים אלה ואת התכונות ההישרדותיות שלו, שיכולות לשמש במשימות ההגנה. היא חיפשה את גורי הכנענים שגדלו בשטח ברחבי הארץ, והביאה אותם לבתי הגידול. הכלבים שהצטיינו בשמירה שימשו למעשה כ"פעמון אזעקה" כאשר מישהו התקרב לטריטוריה שלהם. הכלב הראשון שלכדה כונה "דוגמה", ועל בסיסו היא בנתה את התזה. רודולפינה נתנה לגזע את השם "כלב כנעני", כתבה את תקן הגזע ולימים הפכה אותו לגזע הלאומי הרשמי של ישראל, כאשר התקבל והוכר על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות ב-1965.
התערוכה הראשונה ומלך עיראק
במקביל לפועלם של המנצלים, חיילי המנדט הבריטי שנערכו לשהייה ממושכת בארץ, הביאו איתם כלבים מגזעים אירופיים, והקימו בישראל את The Palestine Canaan Club, המסונף למועדון הבריטי. וכך, בשנת 1935, לאחר 2000 שנות גלות, נערכת תערוכת כלבים ראשונה בגני התערוכה של תל אביב, כיום נמל תל אביב, בחסות אשת הנציב הבריטי העליון. בתערוכה שנערכה בחסות ה- Palestine Canaan Club, השתתפו כ-35 כלבים עבריים.
ב-1940, בעוד תערוכות הכלבנות באירופה הושבתו בשל מלחמת העולם השנייה, נערכה בארץ תערוכת כלבים במתכונת אירופית. הכלבנות בישראל המשיכה להתבסס, כשב-1939 נרשמו 531 כלבים. ב-1943 נרשמו כבר 2,100 כלבים, ושלוש שנים אחר כך נרשמו כ-3,300 כלבים. הבוקסרים של בני הזוג מנצל הפכו לשם דבר בכל המזרח התיכון, ומלך עיראק הצעיר קיבל מהם בוקסר ליום הולדתו. ב-1944 יצא הגיליון הראשון של "הכלבן" – ביטאון המגדלים.
תערוכת הכלבים הראשונה בישראל, ב-1935 // צילום: ארכיון ההתאחדות הישראלית לכלבנות
תקופת הצנע והשנים הסוערות
שנות ה-50 הביאו שנים קשות לישראל. ואולם, תחום הכלבנות המשיך להתפתח, והמנצלים המשיכו לגדל כלבים בכל רחבי הארץ. רודולפינה הקימה ארגונים אזוריים בדומה לחו"ל – אגודת חובבי הכלבים בתל אביב, חיפה ורעננה, וכאמור התחילו לגבש את התקן שהביא בסופו של דבר להכרה בגזע הישראלי הכלבני – הגזע הכנעני.
המועדונים הכלבניים שנוסדו לאחר קום המדינה שיתפו פעולה זה עם זה, ומדי פעם קיבלו את תפקיד המארח לתערוכה הארצית. תערוכת אשקלון פתחה מסורת של תערוכות רבות משתתפים אליהם מוזמן הציבור הרחב. ב-1959 נערכה תערוכת העשור בשיתוף צער בעלי חיים.
בשנות ה-60, הכלבנות בישראל מנתה כבר 120 גזעים, וביריד המזרח התקיימה תערוכת הכלבים ה-12. לאחר מלחמת ששת הימים, שוב גויסו הכלבים לשמירה לאורך גבולות היישובים.
מודעה על תערוכת הכלבים באשקלון, בשנות ה-50 // צילום: ארכיון ההתאחדות הישראלית לכלבנות
באותה תקופה, ריטה וזאב טריינין, וטרינרים שהיו מהחלוצים בעולם בתחום מערכת חיסון הכלבים, שבו ארצה. הם הקימו ב-1967 איגוד כלבני חדש, "איגוד מטפחי הכלב הגזעי בישראל", שבו אוגדו לראשונה חוגים גזעיים ולא אזוריים – החוג לשנאוצר, החוג לרועה גרמני והחוג לכלבי רוח. כך, נוצרה יריבות בין שני ארגונים מתחרים עם ספרי גידול שונים – הארגון של המנצלים והארגון של הטרייננים. על מנת להצטרף באופן רשמי לארגון ה-FCI, היה צורך להחליט איזה ארגון יוביל את הכלבנות בארץ.
בסופו של דבר הוחלט שבמהלך השנה יבחנו מי הארגון המצליח ביותר מבחינת מספר הגורים, כמות התערוכות והיקף הפעילות, והטוב מבין השניים "יבלע" את השני. כמו שנהוג בפוליטיקה בארץ בשנים האחרונות, כבר אז הוחלט על רוטציה: היו"ר הראשון יהיה יו"ר ההתאחדות לכלבנות שלמה ליבר, ולאחר שנתיים יחליף אותו יו"ר איגוד מטפחי הכלב הגזעי ד"ר יחזקאל גוטשל.
בסוף 1972, מתאחדים הארגונים לארגון אחד בשם "ההתאחדות הישראלית לכלבנות", ומאז הוציא בכל שנה ירון בשם "הכלב". באוקטובר 1976 התקיימה תערוכה בינלאומית בדיונות של האמפי-תיאטרון באשקלון, הידועה גם בשמה המתבקש "הויה דה לה רוזה". בסוף שנות ה-70 ניתן היה לומר כי האיחוד הצליח מעל למשוער, והביא להעלאת המודעות ולביסוס מעמד הכלבנות הישראלית בעולם.
העלייה הגדולה
ב-1987, קיבלה ישראל לראשונה את הכבוד לארח את התערוכה הבינלאומית בבנייני האומה בירושלים. בתערוכה זו הוחלט כי כל התקנים של כל הגזעים יהיו בנוסח אחיד. לרגל המאורע, השירות הבולאי הנפיק בולים מיוחדים עם הכלבים הכנעני והסלוקי. באותה תקופה הוקם גם החוג לכלבי הצלה, כשחבריו התאמנו באיתור וחילוץ שורדים באסונות, ועד היום הם מגיעים לאזורי אסונות בכל קצוות העולם על מנת לתת סיוע הומניטרי.
בתחילת שנות ה-90, התחיל החוג הישראלי לאילוף להכשיר את חבריו לאג'יליטי – ספורט כלבני שהחל בשנות ה-70, כמתחרים, מדריכים ושופטים. המועדונים המשיכו בפעילות עצמאית גם לאחר האיחוד, וקיימו תערוכות במהלך השנה לגזעים השונים, נוסף על התערוכה הארצית, שהמשיכה להתקיים בגני התערוכה בתל אביב.
בעקבות גל העלייה המסיבית מברית המועצות באותו עשור, הגיעו מגדלים רבים ממדינות חבר העמים, וכך גזעים חדשים הצטרפו. ב-1994 קיבלה התערוכה פורמט חדש של תערוכת חיות הבית, הכוללת גם סוסים, ציפורים, זוחלים ולראשונה הפכה גם להצלחה בקופות.
הישגים עולמיים
בשנת 2001, ישראל אירחה את "אליפות אירופה" ובה יותר מ-120 גזעים שמגדלים באופן סדיר, יותר ממה שהיה אי פעם. כעת, עם שלוש תערוכות עולמיות שנערכו בארץ – הבינלאומית, האירופית והראשונה בעולם, ישראל בהחלט "על המפה".
את העשור בראשון של המאה ה-21, חתמה שרון רונן עם ההישג הגדול ביותר שהשיג אי פעם כלבן ישראלי. יחד עם הכלב סם, זכו השניים כנציגי ישראל באליפות העולם לאילוף בגרמניה בשנת 2009. הניצחון תפס את הגרמנים בהפתעה, עד כדי כך שהוציאו משלחת מחקר לארץ על מנת להבין את סודות האילוף של סם הרועה הגרמני. נוסף על כך, רן לוי וכלבו תור הוכתרו השנה כאלופי העולם ברמה הגבוה ביותר של המונדיאורינג, ספורט כלבני חדש יחסית המשלב אלמנטים של הגנה ומשמעת בסיטואציות מורכבות בזמן אמת.
אלופים. שרון רונן והכלב סם באליפות העולם לאילוף, ב-2009 // צילום: ארכיון ההתאחדות הישראלית לכלבנות
סיפורה של הכלבנות הוא סיפורה של המדינה, והיא משקפת את כל מה שעבר ועובר על מדינת ישראל. ההיסטוריה של הכלבנות בארץ ישראל שזורה בתולדות ההתיישבות בארץ ובסיפור הציוני, עוד לפני קום המדינה. הכלבנים והכלבים הוסיפו ממד חדש ורב-עוצמה להגנת היישובים היהודיים וגבולות המדינה, אך כיום הכלבים קיבלו מעמד של בני משפחה, בני לוויה נאמנים, והם מקבלים הערכה ואהבה ללא גבולות.
תערוכת הכלבים הבינלאומית 2023 של ההתאחדות הישראלית לכלבנות תתקיים ביום שבת בשעות 16:00-09:00, בביתן 1 באקספו, גני התערוכה, בתל אביב (הכניסה לילדים עד גיל 5 – בחינם)
רן לוי זוכה באליפות המונדיאורינג // צילום: ארכיון ההתאחדות הישראלית לכלבנות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו