בשיתוף המרכז הרפואי וולפסון
"תחום רפואת הלב הוא מקצוע המתחדש בקצב יוצא דופן", כך מסביר פרופ' רונן רובינשטיין שמנהל את מערך הלב בוולפסון בארבע השנים האחרונות.
"המערך הקרדיולוגי בוולפסון הוא בעל יכולות אבחנה וטיפול ברמה הגבוהה ביותר עם טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות, תוך שמירה על גישה אנושית מכבדת ומתן יחס אישי לכל המטופלים והמטופלות", מוסיף פרופ' רובינשטיין.
אין ספק כי תחום רפואת הלב נמצא בתנופת התחדשות אדירה בארץ ובעולם, בעיקר בזכות שיטות אבחון חדשניות ולא פולשניות המאפשרות גילוי ואבחנה של בעיות לבביות לצד טכנולוגיה זעירה פולשנית שמקלה על זמן ההחלמה. "לדוגמה, לפני מספר חודשים טיפלנו במערך הלב בצעיר בן 38 ללא מחלות רקע שהתגלה בליבו גידול מאסיבי של כ־12 ס"מ. הגידול איים לחסום את זרימת הדם בליבו. המטופל נותח בהצלחה וכיום חזר לשגרה. הטיפול בו התאפשר בזכות הטכנולוגיות החדשות ואמצעי הדימות המתקדמים בוולפסון".
על צנתור וירטואלי שמעתם?
אחד מאמצעי הדימות שאפשר את הטיפול והאבחון במקרה של אותו צעיר, הוא סורק ה־CT המתקדם ביותר בארץ שנמצא במרכז הרפואי וולפסון. "הסורק מאפשר לנו לעשות הדמיות בתנאים שבעבר לא התאפשרו כמו למשל דופק מאוד מהיר ולא סדיר. הרזולוציה במכשיר כל כך טובה ומדויקת ואפילו מאפשרת לראות אם המטופל עבר ניתוח מעקפים", מסבירה ד"ר עדי אורבך, קרדיולוגית בכירה במרכז הרפואי וולפסון. "יתרון נוסף של הסורק הוא היכולת שלו לבצע CT של העורקים הכליליים הקורונריים עם חשיפה מועטה לקרינה. זה חשוב במיוחד במטופלים צעירים הצפויים להיחשף לקרינה מייננת מספר פעמים לאורך חייהם".
ומה לגבי שימוש ב־AI?
"כיום אנו נעזרים רבות ב־AI במיוחד ב־MRI. הקריאה של MRI לב עלולה להיות קשה וארוכה. גם כאשר אנו מתכננים החלפת מסתם, תוכנות ה־AI מזהות עצמונית את העורקים שאנו עובדים עליהם ואנחנו קובעים את מידת ההיצרות ואת הגדלים הנדרשים. השימוש ב־AI מייעל את תהליך העבודה ומדייק את הטיפול הרפואי, אם כי עדיין לא מחליף את הרופא המפענח".
תסמונת הלב השבור
לצד פרופ' רובינשטיין וד"ר אורבך, צוות מערך הלב מונה עשרות בעלי תפקידים מיומנים ביניהם רופאים, רופאות, אחים ואחיות. בין השירותים הניתנים במערך הלב: בדיקות מעבדה ודימות לב מתקדמות, צנתורים לטיפול במחלות לב כליליות ומחלות לב מבניות, פעולות פולשניות (אבלציות) לטיפול בהפרעות קצב והשתלת קוצבים מתקדמים ועוד.
בנוסף, מערך הלב מטפל במגוון מחלות הלב בחולים המאושפזים בבית החולים, לצד ביצוע מעקב וייעוץ לחולים מהקהילה. במקביל לטיפול בחולים, במערך הלב מתבצעים מחקרים קליניים פורצי דרך בכל עת: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התחלנו לחקור למשל את נושא תסמונת הלב השבור בעקבות מטופלים ומטופלות שאובחנו עם התסמונת, ויחד עם עמיתים בבתי חולים אחרים נראה כי אכן קיימת עלייה בהיארעות התסמונת".
מהי תסמונת הלב השבור?
"כשליבנו נשבר מבפנים לפעמים הוא באמת 'נשבר' או נחלש ומתפתחת תסמונת ייחודית המכונה 'תסמונת הלב השבור'", מגלה פרופ' רובינשטיין. "תסמונת זו תוארה לראשונה ב-1990 כמצב של סימנים דמויי התקף לב שלוו בהתנפחות של הלב וירידה בהתכווצות שלו, ואשר הזכירה למחבר היפני שק המיועד לדיג תמנונים (Takotsubo ביפנית), וכך גם כונתה התסמונת.
התסמונת תוארה בעיקר בנשים לאחר אירוע של מתח נפשי או אובדן של קרוב משפחה. היא אופיינה בכך שלמרות הסימנים של התקף לב חריף, העורקים הכליליים (המזינים את שריר הלב ואשר נחסמים בהתקף לב) היו ללא היצרויות, וכן בכך שתפקוד הלב חזר בדרך כלל למצב תקין בתוך מספר שבועות".
מהם הגורמים לתסמונת והתסמינים?
"התסמונת מתעוררת לרוב לאחר חשיפה ללחץ נפשי או פיזי כבד. מלחמות, מוות של קרובים, בעיות כספיות וגורמים רבים אחרים עלולים להוות טריגר ללחצים נפשיים כבדים. תופעות פיזיות נוספות כמו התקף אסתמה חריף, דימום משמעותי, ניתוח, כאב עז, טיפול כימותרפי או אפילו אירוע מוחי – עלולות גם הן לגרום לתופעה. התסמינים כוללים כאב בחזה ושינויי אק"ג המדמים התקף לב, קוצר נשימה מהווים חלק מהתסמינים".
איך מאבחנים את התסמונת?
"הרופא יבצע אק"ג, אקו-לב ובדיקות דם לאנזימי הלב. בבדיקות אלו ניתן יהיה לראות שינויים דומים או אפילו זהים לאלו שרואים בהתקף לב. האבחנה הסופית נעשית רק לאחר צנתור של העורקים הכליליים בלב.האבחנה הסופית נעשית לאחר צנתור של העורקים הכליליים ו-MRI במידת הצורך. הסטטיסטיקה מעידה על כך ש-1% עד 2% מהאנשים עם חשד להתקף לב מאובחנים בסופו של דבר עם תסמונת הלב השבור, אך החלמה טובה צפויה במרבית המקרים".
ומה החזון של מערך הלב לשנים הקרובות?
"החזון שלנו הוא ליצור מרכז מצוינות קליני, מחקרי ורפואי. מטרת העל שלנו היא להעניק לכל מטופל טיפול רפואי מקצועי ומותאם אישית, לצד יחס אנושי וחם", מסכם פרופ' רובינשטיין.
בשיתוף המרכז הרפואי וולפסון
